החשוד, תושב אזור המרכז, נעצר לאחר שצעירה התלוננה כי ביצע בה מעשה מגונה ואנס אותה כשלא הייתה בהכרה. מעצרו הוארך עד יום חמישי
די ג׳יי מוכר מאזור המרכז נעצר בחשד שאנס וביצע מעשה מגונה בצעירה, תוך ניצול מצב של חוסר הכרה. הצעירה, שעל פי החשד הכירה את החשוד באירוע חברתי, מסרה בעדותה כי במהלך הלילה חשה ברע ולאחר מכן התעוררה כשהיא מבולבלת וללא שליטה במתרחש. לדבריה, היא הבינה כי בוצעו בה מעשים מיניים בניגוד לרצונה, בעוד הייתה במצב של חוסר שליטה או הכרה מלאה.
החשוד, כך נמסר, הובא לחקירה בתחנת המשטרה, שם הכחיש את המיוחס לו. לדבריו, מדובר היה ביחסים שהתקיימו בהסכמה מלאה. "הכול היה מרצון, נסענו יחד לאזור הווילות בנס ציונה, נפרדנו בנשיקה, והיא שלחה לי אחר כך הודעה ש'הכול בסדר'", טען בפני החוקרים.
בשל חומרת העבירות המיוחסות לו, הובא אתמול לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם הוארך מעצרו עד ליום חמישי.
בעוד מערכת המשפט עוסקת באירועים פליליים חמורים, ברחבי הארץ נפתחת גם עונת הלימודים האקדמית החדשה וסטודנטים בירושלים חוגגים את תחילת תשפ"ו בחגיגה עירונית רחבת היקף, תחת הסלוגן "ללמוד במרכז הגלקסיה".
החקירה נמשכת, ובמשטרה בודקים אם קיימות נשים נוספות שעלולות היו להיפגע מהחשוד במקרים דומים.
האירוע מעורר דיון ציבורי נרחב בשאלה המורכבת של הסכמה מינית מה נחשב "רצון חופשי" כאשר אחד הצדדים נמצא תחת השפעת אלכוהול, עייפות קיצונית או אובדן הכרה חלקי. לפי חוק העונשין בישראל, כל מעשה מיני באדם ללא הסכמתו המודעת נחשב לאונס, גם אם לא הופעלה כלפיו אלימות פיזית ישירה.
במקרים דומים בעבר, בתי המשפט קבעו כי "היעדר התנגדות פעילה" איננו נחשב להסכמה. כלומר, כאשר אדם מצוי במצב של חוסר הכרה, בלבול או שינה, לא ניתן לטעון כי הביע הסכמה מדעת.
שאלות של מוסר, צדק וזהות לאומית יעמדו גם במרכז התערוכה החדשה "אמת מארץ תצמח", שתיפתח בבית המשפט העליון בתחילת נובמבר, ותעסוק במפגש שבין אמנות, צדק וחברה.
"מצב של חוסר הכרה": פרצה משפטית ומוסרית
הנושא של עבירות מין במצבי חוסר הכרה נמצא בשנים האחרונות בלב השיח הציבורי. רבות מהתלונות במקרים אלה מסתמכות על ראיות נסיבתיות תיעוד רפואי, דגימות דנ"א, התכתבויות או עדויות התנהגותיות משום שהקורבן עצמו לרוב מתקשה לשחזר את פרטי האירוע.
ארגוני סיוע לנפגעות תקיפה מינית מדגישים כי מדובר באחת העבירות הקשות ביותר להוכחה, בעיקר משום שהגבול בין מצב תודעה מעורפל להסכמה מפורשת מטשטש בעיני חלק מהציבור. מומחים מציינים כי החוק הישראלי מחמיר במיוחד במקרים של ניצול אדם חסר הכרה, רואה בהם פגיעה אנושה בכבוד האדם ובזכותו לשליטה בגופו.
בפסיקות קודמות קבע בית המשפט העליון כי גם אם הקורבן לא התנגדה פיזית, עצם העובדה שהייתה חסרת הכרה, תחת השפעת אלכוהול או תרופות, מונעת כל אפשרות להסכמה.
ההיבט החברתי: השתקה, בושה ופחד
מעבר לשאלות המשפטיות, מדובר גם בתופעה חברתית רחבה יותר. רבות מהנפגעות בוחרות שלא להתלונן בשל בושה, פחד מחשיפה או תחושת אשם. דוחות של מרכזי הסיוע מצביעים על עלייה במספר הפניות בעשור האחרון, אך גם על פער עצום בין מקרי התקיפה המדווחים לבין אלה שאינם מגיעים כלל למשטרה.
ארגוני נשים קוראים להחמרת הענישה ולעידוד חינוך למיניות בריאה כבר מגיל צעיר.
החקירה בעניינו של הדיג'יי המוכר נמצאת בראשיתה, אך הסערה הציבורית שהיא מעוררת מזכירה עד כמה גבולות ההסכמה והמודעות הפכו לאחד הנושאים המורכבים והכואבים של זמננו. בעידן שבו גבולות מוסריים נבחנים תחת אור הזרקורים, נדרשת גם אחריות אישית וציבורית להגן על מי שאינם מסוגלים להגן על עצמם.
