23 שנים לפיגוע המזעזע בקו 2 בירושלים: מתנדבי זק"א שבים אל הזיכרונות הקשים
הערב מציינים 23 שנים לפיגוע הטרור הקשה בקו 2 בירושלים, מאירועי הטרור הקטלניים והכואבים ביותר שנחקקו בזיכרון הלאומי במהלך ימי האינתיפאדה השנייה.
האירוע הטראגי התרחש ביום שלישי, כ"א באב תשס"ג, סמוך לשעה 19:00, כאשר מחבל מתאבד עלה לאוטובוס קו 2 של אגד שהיה עמוס לעייפה בנוסעים, ובהם משפחות וילדים רבים שנפשו וטיילו בבירה למספר ימים של כיף במהלך ימי בין הזמנים.
כשהגיע האוטובוס לצומת הרחובות שמואל הנביא ומשה זקס, הפעיל המחבל מטען חבלה רב-עוצמה. הפיצוץ העז גבה את חייהם של 23 בני אדם הי"ד, בהם תינוקות, ילדים, נשים וגברים, והותיר למעלה מ-130 פצועים בדרגות פציעה שונות.
לקריאה נוספת:
"כשאני עובר שם, אני נזכר בתיעוד ובמראות": מתנדבי זק"א נזכרים בחרדה
כוחות ההצלה והרפואה זרמו למקום בתוך דקות ספורות, אך עבור מתנדבי זק"א שהגיעו לזירה התגלה מחזה בלהות מהקשים שידע הארגון.
המתנדבים פעלו במקום במשך שעות ארוכות ומורטות עצבים בטיפול בכבוד המת, באיסוף כלל הממצאים להבאת הנרצחים לקבורה כהלכה, תוך ליווי צמוד של המשפחות בשעותיהן הקשות ביותר.
בחלוף השנים הפך אסון קו 2 לאחד הסמלים המטלטלים של גל הטרור בתחילת שנות ה-2000, ורבים מהפעילים נושאים עמם את הצלקות עד היום.
בנצי אוירינג, מפקד זק"א מחוז ירושלים שטיפל בזירת הפיגוע, משחזר את הרגעים שאינם מרפים: אסון קו 2 היה מהאירועים הקשים ביותר בהם טיפלנו במחוז ירושלים במהלך האינתיפאדה.
רבים מהמתנדבים שפעלו בזירה עדיין זוכרים כל פרט' את הקריאה הראשונה במוקד, את ההגעה לזירה ואת המראות הקשים. כשאני הגעתי לזירה התחלנו בהחייאה לתינוק בן 11 חודשים, ליבו שב לפעום לרגע ואז נדם והוא נפטר. כמעט כל יום שאני עובר שם אני נזכר בפיגוע ומתפלל שלא נדע עוד זירות כאלה.