אירועי גמר הגביע: עונש קשה מאוד למחזיקת הגביע בית"ר ירושלים

בית הדין של ההתאחדות לכדורגל התכנס היום לדון בעניין אירועי גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים למכבי נתניה.

כזכור, לאחר הניצחון האדיר של בית"ר הקהל לא יכל להתאפק ונכנס בהמוניו לשטח המגרש ולאור אירועי העבר בהם התרחשו אסונות, הוחלט להעמיד את הקבוצה לדין.

תחילה היו מי שרמזו שיש ליישם את הסעיף פיו הגביע יוענק לקבוצה היריבה אולם די מהר התברר שהרעיון לא הגיוני ולא ייצא לפועל.

היום התכנסו חברי בית הדין של ההתאחדות לכדורגל והוחלט להעניש את מחזיקת גביע המדינה בעונש חמור ולא לאפשר לקבוצה להשתתף בטורנירים האירופאים, מה שעשוי גם להשפיע כלכלית על הקבוצה שיכלה ליהנות מהתגמולים בהשתתפות במפעלים האירופאים.

להלן פרוטוקול פסק הדין:

בית הדין המשמעתי תיק : 119200
ההתאחדות לכדורגל בישראל בפני הדיין הראשי ישראל שמעוני, עו"ד
הדיין נעם ליובין, עו"ד
הדיין גיורא לנדאו, עו"ד
בעניין :
ההתאחדות לכדורגל בישראל
)המאשימה(
– נגד –
.1 קב' מכבי נתניה, ליגת ZERO ONE בנקאות פרטית דיגיטלית
.2 קב' בית"ר י-ם, ליגת ZERO ONE בנקאות פרטית דיגיטלית
)הנאשם/ים(
פסק דין
פסק זה עניינו משחק גמר גביע המדינה אשר נערך ביום 23.5.23 נערך משחק גמר גביע המדינה בין קבוצות מכבי
נתניה )להלן : "הנאשמת 1"( ובית"ר י"ם )להלן : "הנאשמת 2 ו/או קבוצת בית"ר"( באצטדיון סמי עופר בחיפה
לעיני כ- 30 אלף צופים, ושורה של אירועים משמעתיים )ברובם בעלי חומרה רבה( לאורכו ולאחר סיומו, אשר
הובילו להגשת כתב האישום כנגדן.
הדיון
.1 באשר האישומים כללו עבירות של התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות והתפרצות לשדה המגרש, הדיון
נקבע להישמע בהתאם לתקנון בפני מוטב של שלושה דיינים והצדדים יוצגו באמצעות עורכי דין )מכבי נתניה
באמצעות מנכ"ל הקבוצה אשר כפי שנמסר לנו הינו עו"ד בהכשרתו(.
.2 3 בקשות אשר הוגשו טרם הדיון לדחיית מועדו נדחו משלל נימוקים בהחלטות מנומקות המצויות במערכת
ביה"ד.
.3 לבקשת הנאשמות זומן למתן עדות וחקירה מנהל האירוע מטעם ההתאחדות לכדורגל, מר משה עגייב אך
למעט חקירת האחרון הנאשמות בחרו שלא להביא כל עדים מטעמן, בפנינו לא עלו מחלוקות של ממש באשר
לפן העובדתי של האירועים, והפרקליטים הנכבדים התרכזו במשמעויות המשפטיות של אירועים אלה.
התנהלות זו בשלב הראייתי אשר העידה כאמור על העדר מחלוקות של ממש בפן העובדתי אוששה את החלטתנו
שלא לדחות את מועד הדיון כבקשת הנאשמות, באשר העובדות היו פרושות בפני פרקליטיהן מלכתחילה ולא
נמצא כי נשללה מהם חקירת כל סוגיה כזו או אחרת )למעט, אולי סוגיית נקיטת ההליכים כנגד אוהדים
פורעים, לנפקויותיה התייחסנו בהחלטות המנומקות בבקשות הדחייה כאמור( ופרק הזמן אשר עמד לרשות
פרקליטיהן המיומנים היה די והותר להיערכות לדיון בלוחות הזמנים המקובלים בבי"ד זה.
המצע העובדתי
.4 תוך שאנחנו נסמכים על דו"ח השופט והמשקיף, על חווית הצפייה של חברי המוטב אשר שהו בתחומי
האצטדיון בהתרחש חלק מהאירועים, ועל צילומי הטלוויזיה, נפרט להלן את האירועים המשמעתיים אשר
התרחשו לאורכו ולאחר סיומו של המשחק. האירועים המתוארים להלן הינם בגדר ממצאים עובדתיים עליהם
נשית את המשך הדיון:
4.1 סמוך לפתיחת המשחק ולאורכו הוצתו והושלכו ע"י מחנות האוהדים עשרות רבות של אבוקות אל כר
הדשא )דקות ,1 31 , 37 ובסיום המשחק ע"י קהל אוהדי בית"ר י"ם שאכלסו את היציע הדרומי,
ובדקה ה- 7 ע"י אוהדי נתניה שאכלסו את היציע הצפוני( דבר שגרם לעצירתו של המשחק במחצית
הראשונה לזמן מצטבר של כ- 17 דקות.
4.2 כמתואר בדו"ח השופט זריקת האבוקות ע"י אוהדי בית"ר גרמה גם לשריפת רשת השער, וגרמה
לכשעצמה לעיכוב במשחק.
4.3 חמור מכך, חלק מהאמצעים הפירוטכניים שהושלכו מהיציע העליון על ידי אוהדי בית"ר י-ם )זיקוקים
ואבוקות(, נפלו אל היציע התחתון המאוכלס. בהקשר זה נציין כי "בחצי פה" ומבלי שהובאו בפנינו
ראיות בעניין זה נשמעו הערות לפיהן כתוצאה מכך לפחות אחד האוהדים נפגע. בין אם אכן נפצע מאן
דהוא קלות ובין אם לאו, לאחר שלאחרונה באירוע אחר מביא כדורים נפצע מאבוקות נראה כי אם כל
המערכות העוסקות בנושא לא תמגרנה את התופעה אנחנו על סיפם של אירועים קשים עם נפגעים
בגוף!
4.4 לצד השלכת האמצעים הפירוטכניים אוהדי הקבוצות השליכו חפצים נוספים )אוהדי נתניה בדקות 57
ו- 58 ואוהדי בית"ר בדקות ,71 82( כאשר אוהדי בית"ר אף פוגעים באמצעות חפץ מושלך בשחקנה של
נתניה טומאסי בדקה ה- .71
4.5 בנוסף, דוחו"ת השופט והמשקיף מלמדים כי במהלך המשחק אוהדי בית"ר פרצו מס' פעמים אל כר
הדשא )דקה 37 , 76 , 96 ומייד עם סיומו של המשחק(.
4.6 עם שריקת הסיום מספר רב של בלתי מורשים מצד אוהדי בית"ר ירד אל כר הדשא ותרם תרומה
נכבדה לעיכובים בהערכות לטקס הנפת הגביע, טקס בו אמורים היו לקחת חלק בין היתר נשיא
המדינה ושר התרבות והספורט. סופו של דבר, כמתואר בדו"חות וכמונצח לדיראון במצלמות
הטלוויזיה, טקס זה הופסק במהלכו לאחר שקהל רב של אוהדי בית"ר )אותם ניתן לכמת באלפים(
פרץ אל כר הדשא באופן שיצר חשש של ממש לשלומם של הנשיא )אשר הובהל מהמקום בחסות אנשי
האבטחה( ויתר המורשים להשתתף באירוע.
בהתנהלות מבישה אוהדי בית"ר אשר שהו בהמוניהם לכר הדשא, השחיתו את רשתות השערים, עקרו
את דגלי הקרן ואף לקחו מדליות שנותרו על הפודיוםכאבן שאין לה הופכין לאחר ירידתם של
האורחים מכר הדשא כאמור לעיל.
.5 לא בכדי מסכת אירועים מבישה זו במשחק גמר הגביע זכתה להד נרחב ולגינוי בארץ ובעולם מצד הציבור
הרחב, מצד שרים וחברי כנסת )ואף גרר דיונים בוועדת הכנסת בנושא זה(, ומצד כל העוסקים בספורט לרבות
ראשי הענף.
סעיפי האישום:
.6 נסמכת על האירועים המתוארים לעיל מייחסת המאשימה לנאשמות אחריות בסעיפי האישום המפורטים
להלן:
בית"ר י"ם-
א. התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות
ב. התפרצות לשדה המשחק בנסיבות מחמירות
ג. פגיעה ע"י אוהדים.
מכבי נתניה-
התפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות
הוספת סעיף אישום- סמכותו של ביה"ד
.7 בפתחו של הדיון נתבקש תובע ההתאחדות להבהיר מדוע בחר להעמיד לדין את קבוצת בית"ר י"ם, בגין אירוע
ההתפרצות ההמוני שאירע לאחר סיום המשחק, באישום לפי סעיף 20 יא' לתקנון המשמעת- התפרצות לשדה
המשחק- בעוד בתקנון המשמעת קיים סעיף ספיציפי – 20 יא'1 לתקנון המשמעת אשר כותרתו ותוכנו עוסקים
בהתפרצות קהל רב לשדה המשחק לכאורה תואם יותר טוב את הסיטואציה שאירעה, בה אלפי אוהדים, מן
היציע אל עבר כר הדשא. זה נוסחו של סעיף 20יא1 לתקנון המשמעת:
"התפרצות קהל קרב של אוהדים לשדה המשחק: התפרצות קהל רב של אוהדים לשדה
המשחק ו/או מעבר לתחום הגדר המפרידה, אם קיימת, במהלך המשחק או בסמוך
לאחר סיומו בנסיבות הקשורות בהישג ספורטיבי של קבוצה בסיומה של עונת משחקים,
או לקראת סיומה, וכן במהלך תחרות גביע" .הישג ספורטיבי" לעניין סעיף זה: אליפות,
הינצלות מירידה ,עליה לליגה, השתתפות במשחקי מבחן, מעבר שלב בתחרות גביע
או זכייה בגביע, דירוג המקנה זכות להשתתפות במפעלי אופ"א וכדומה."
.8 את המענה אשר נתן התובע הנכבד לשאלות אשר הופנו בעניין זה נביא כפי לשונן בפרוטוקול הדיון:
" מדובר באירוע מתגלגל, בית"ר מנצחת תשעים דקות, שחקנים חוגגים עם הקהל ומי שנמצא במגרש זה
מקורבי השחקנים כפי שנאמר בתקשורת ובכנסת…. אם בשריקת הסיום או בסמוך לשריקת הסיום היו
יורדים אלפי אוהדים למגרש יכול להיות שהייתי צריך להעמיד בעבירה הזו… לא מדובר בהתפרצות
מתוכננת עם סיום המשחק. מדובר באירוע מתגלגל".
.9 באשר תשובות אלה לא נמצאו ע"י ביה"ד מספקות, הבהיר ביה"ד לפרקליטי בית"ר י-ם כי הוא שוקל להוסיף
אישום בעבירה לפי תק' 20יא1' לאישומים כנגד הקבוצה, ובטרם יעשה כן, כמצוות התקנון ביקש את תשובתם.
ב"כ של קבוצת בית"ר י"ם, עו"ד אייזנברג, טען כי כלל אין להעמיד לדין את הקבוצה בגין סעיף אישום של
התפרצות לשדה המשחק בנסיבות מחמירות אלא לכל היותר, תחת סעיף אישום של התנהגות בלתי הולמת,
ובוודאי לא תחת סעיף אישום של התפרצות קהל רב לשדה המשחק- מאחר והסעיף הנ"ל , התווסף לתקנון
המשמעת, לא בגין אירועים מעין אלו שפגעו בטקס שאורגן ע"י ההתאחדות שאינו חלק מן המשחק, אלא בגין
אירועים של פריצת קהל מיד או בסמוך לשריקת הסיום, ולא 45 דק' לאחר סיומו.
.10 לאחר הפסקה בדיון, התייעצות ולאחר ששקלנו את הדברים, החלטנו לעשות שימוש בסמכות הנתונה לנו מכח
תקנה 7א')4()ב( לתקנון המשמעת, ולהוסיף לגיליון האישום של קבוצת בית"ר י"ם אישום ע"פ תק' 20יא)1(
לתקנון המשמעת מהטעמים הבאים:
10.1אין חולק כי מיד עם השריקה לסיום עלו לכר הדשא עשרות בלתי מורשים וכי לקראת אירוע הענק הגביע
התפרצו אלפים מאוהדים בית"ר לכר הדשא. במישור הכמותי הללו ללא ספק עונים על קריטריון " קהל
רב של אוהדים" כאמור בתקנה האמורה.
10.2פרקליטה המלומד של בית"ר ירושלים העלה את הטענה כי הזמן הרב שחלף בין שריקת הסיום לבין
התפרצות הקהל הרב לקראת טקס הענקת הגביע )לטענתו כ- 45 דקות( ניתק את אלמנט ה"סמיכות" אשר
הינו תנאי הכרחי להתקיימות מרכיב העבירה " בסמוך לאחר סיומו". לא קיבלנו עמדה זו ממספר טעמים:
10.2.1 בראש ובראשונה יש לציין כי כבר מיד עם השריקה )לכל היותר כבר תוך דקות בודדות( שהו על כר
הדשא עשרות של בלתי מורשים אשר כעדות מר עגייב נוכחותם לכשעצמה יצרה צורך לקיים שיח דחוף
בין המארגנים ועם היחידה לאבטחת אישים אם יש בכלל מקום לקיים את הטקס. נוכחות זו הייתה
משמעותית במידה אשר אילצה פניות חוזרות לקהל לרדת מכר הדשא.
נוכחות זו, אשר דומה היה כי היא בת שליטה, כאשר השוהים קובצו בפאתי המגרש, הפכה בהמשך
לכניסה רבתי כאמור של אלפי אוהדים לתחומי המגרש באירוע המביש אשר תואר לעיל. לאמור, אין
בכל השתלשלות האירועים נקודת זמן אשר ניתן להצביע עליה כמנתקת את הקשר הסיבתי
ו"סמיכות" אירועים באופן אשר יש בו לשלול את אלמנט " בסמוך לאחר סיומו" הנקוב בתקנה.
10.2.2 מהלך זה של הדברים לא רק מלמד על רציפות של כניסת אוהדים רבתי, משריקת הסיום ועד לפינויו
של כבוד הנשיא מכר הדשא, אלא הוא גם מאושש את תפיסת ביה"ד כי אירוע משחק גמר גביע המדינה
הינו אירוע המתחיל עם כניסתו של הקהל לאצטדיון טרם המשחק וסיומו לאחר טקס הענקת הגביע
וירידת כל המורשים מכר הדשא. טקס הענקת הגביע הינו חלק אינטגרלי ממשחק הגמר וממהלכו,
וכל ניסיון לטעון אחרת, הינו ניסיון ליצור חלוקה מלאכותית ומטעה, אשר לא אליה כיוון הסעיף.
10.2.3 תמוהה לדידנו העמדה כי בפרק הזמן המשמעותי בין שריקת הסיום לבין תחילת הטקס )לטענת
הקבוצה כ- 45 דק', לטענת מר עגייב כ- 32 דק'( יש להשפיע על המסקנה האמורה: אפילו הייתה
ההתארגנות לקראת הטקס איטית מהסביר )והדברים בהחלט ראויים להיחקר!( אין בכך להכשיר
כניסה בשום שלב ירידה של אוהדים לכר הדשא.
אוהד שקצה נפשו מההמתנה לטקס הנפת הגביע, יתכבד וילך לדרכו ולא ירד לכר הדשא באקט המוגדר
כפלילי בספר החוקים.
10.2.4 גם הטענה כי מדובר ב"התפרצות שמחה לא אלימה" לאו טענה היא! הסעיף נועד לטפל בסיכון לשלום
הציבור כתוצאה מחדירה לא מאורגנת של המון לכר הדשא, יהיו טעמי הכניסה וכוונות ההמון אשר
יהיו. לא בכדי לשון הסעיף עוסקת בהתפרצות "בנסיבות הקשורות בהישג ספורטיבי" מבלי לאבחן בין
אירועי השמחה לאירועי הזעם.
10.2.5 לא זאת אף זאת, לא פעם נדרש ביה"ד זה לשאלות הנוגעות באשר לתחום סמכותו לדון באירועים
המחייבים העמדתם לדין של נאשמים, ולטווח הזמנים והמיקום הנוגעים לכך ולא פעם נקבע כי
סמכותו של ביה"ד לדון באירועים אשר לא אירעו דווקא על כר הדשא במהלכו המובהק של המשחק,
הינה סמכות רחבה, תוך הפעלת שיקול דעת על כל מקרה ומקרה והאירועים בסיום המשחק בין הפועל
ב"ש למכבי חיפה ממחישים זאת.
לא בכדי קבע מתקין התקנות כי דו"ח שופט שעל בסיסו יוגש כתב אישום, לדוגמה מהווה ראייה
מכרעת לגבי אירועים שהתרחשו בשדה המשחק, סביבתו ומתקניו, לפני תחילת המשחק ,במהלך
המשחק או לאחר סיומו .אף יהווה ראיה )בתנאים מסויימים( גם לאירועים שאירעו בדרך אל ומשדה
המשחק. דהיינו היריעה אשר נקבעה לסמכותו של התובע להעמיד לדין כמו גם לסמכותו של ביה"ד
זה לדון במקרים מעין אלו, הינה רחבה מאד.
10.3בשולי הדברים נתייחס להפניית ב"כ הנאשמת לאירועי חגיגת הזכיה באליפות של מכבי חיפה בעונת המשחקים
הקודמת והתפרצות קהל האוהדים לכר הדשא. מחמת קוצר היריעה לא נכנס להשוואות מפורטות בין
האירועים, ונסתפק בהערה כי אין ללמוד מהם גזירה שווה באשר האירועים שם התרחשו לאחר סיום טקס
הענקת צלחת האליפות וירידת כל הגורמים משדה המשחק בנסיבות אשר היוו סופו של האירוע הספורטיבי.
מנקודת זמן זו התנהגות האוהדים לא הייתה עניין של תקנון המשמעת, אלא לכל היותר של משטרת ישראל
כאמונה על שלום הציבור.
10.4לסיום פרק זה נדגיש כי אילו היינו מקבלים את עמדתה של הנאשמת ,2 כמו גם עמדתו של התובע, ונמנעים
מהוספת האישום בתקנה אשר בעליל נוצרה לאירועים מהסוג דנן בעקבות אירועים דומים היה בכך לפגוע
קשות בעשיית הצדק ובנראות עשיית הצדק מתוך תחושה כי מלאכת ביה"ד נעשית בניסיון לכאורה "למוסס"
את חומרת האירועים. פריצת קהל רב אל כר הדשא והברחת פמליית נשיא המדינה בחסות מאבטחיו יחד עם
ראשי ההתאחדות והמינהלת אינם עוד התפרצות לכר הדשא כמימים ימימה, וחומרה זו חייבת הייתה למצוא
ביטוי באישומים המיוחסים לנאשמים.
על כן כאמור החלטנו כאמור להוסיף את סעיף האישום האמור כנגד בית"ר י-ם.
דיון באישומים ובטענות הנאשמות:
לאחר שהכרענו כי התקיימו כל האירועים המפורטים לעיל )אשר כאמור רובם ככולם אינם שנויים במחלוקת(
ולאחר שהכרענו בטענת ההגנה של בית"ר י-ם בנוגע להתקיימות אלמנט ה"סמיכות" לעניין עבירה לפי תק'
20יא1' נדון ביתר טענות ההגנה:
.11 טענתן המרכזית של הנאשמות, ובעיקר הנאשמת 2 כי לא קיימת להן אחריות כלשהי לאירועים, כתוצאה מכך
שמשחקי חצי הגמר והגמר מאורגנים ע"י ההתאחדות לכדורגל וכי לא היה ביכולתן למנוע את רצף האירועים.
.12 עוד טענו הקבוצות כי האירוע נוהל בצורה כושלת על ידי ההתאחדות, כוחות המאבטחים והמשטרה ששהו
במקום אפשרו ירידה לדשא של אוהדים מכיוון היציע הדרומי, מבלי לנקוט בפעולה.
.13 כך גם באשר לשלילת כל אחריות מצדן של הנאשמות, לעניין הצתת והשלכת האבוקות כמו גם השלכת החפצים
אל כר הדשא במהלך המשחק.
.14 אין אנו מקבלים קווי הגנה אלה:
14.1תקנה 14ג' לתקנון גביע המדינה קובע כדלהלן:
"הקבוצות המשתתפות במשחקי חצי הגמר ומשחק הגמר יישאו במלוא האחריות לכל
ענייני המשמעת, כמתחייב על פי תקנוני ההתאחדות .טיפול ההתאחדות בענייני ארגון,
כמפורט בס"ק א' דלעיל, אינו פוטר את הקבוצות מאחריותן המשמעתית".
לאמור, התקנון -פרי יצירתן של הקבוצות החברות בהתאחדות לכדורגל- שולל בריש גלי את טענת
הנאשמות לפטור מאחריות מאירוע שההתאחדות לכדורגל הינה המפיקה שלו.
14.2 קביעתנו זו אינה נסמכת רק על האמור בתקנון המשמעת אלא גם על האחריות השילוחית של קבוצה
למעשי אוהדיה מכח תק' 15)ב( לתקנון המשמעת, מכוחה מושתת אחריות גם על התנהגות עבריינית-
משמעתית של אוהדים במשחקי "חוץ", ולעניין זה משחק גמר הגביע הוא "משחק חוץ" לכל דבר ועניין.
ונוסיף כי אם יודעת קבוצה כי אוהדיה מתירים כל רסן במשחקי חוץ, כפי שטענה הנאשמת 2 במהלך
הדיון בעוד שבאצטדיונה אין לה כל בעיה עם אוהדיה אלא רק במשחקי חוץ, ראוי לה שתעשה כל
מאמץ למנוע התנהגות אלימה מצד אוהדיה גם במשחקי חוץ.
14.3אשר לטענה בדבר רפיון כוחות השיטור והאבטחה, מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם נכון היה אם לאו
להציב או לא מאבטחים או שוטרים ביציעים או אם להתיר לקהל להתפרץ או לבלמו לכתחילה )שאלות
קשות, אשר מחייבות התייחסות מומחים לנושא(, אין ספק כי העדר כח אכיפה אינו מכשיר התנהגות
המוגדרת כעבריינית בין אם בספר החוקים של מדינת ישראל ובין אם בתקנוני ההתאחדות.
.15 מכל אלה מסקנתנו כי הנאשמות אינן יכולות לחסות תחת ההגנה כי ההתאחדות היא הגורם המארגן ולפיכך
אין חלה עליהן אחריות, ובהעדר קו הגנה נוסף שלהם להרשיען בכל העבירות המיוחסות להם.
.16 בשולי פרק זה ולמען הסר ספק נבקש להבהיר כי אין בהחלטתנו זו לנקות את ההתאחדות מאחריות להתנהלות
האירוע ולפחות על פניהם ניכר כי היו כשלים לא מבוטלים בהיערכות והתנהלות ההתאחדות למשחק, אולם
לא לנו המנדט לחקור ולהכריע בהם ואין לנו אלא להביע תקווה כי הנושאים אכן ייחקרו ולקחים יופקו לעתיד.
לעניין העונשים:
.17 משחק גמר גביע המדינה אמור להוות משחק בעל מעמד מכובד, ולשמש כחגיגת סוף העונה במעמד שני קהלי
אוהדים אשר גדשו את היציעים, לעיני מכובדים רבים ובראשם נשיא המדינה מר יצחק הרצוג ומהווה שיא
בסיומה של עונת משחקים. בפועל הפך יום זה לאירוע מביש ומבזה, אשר כמוהו לא ידע הכדורגל הישראלי
במעמד מעין זה.
מבלי שנלאה בחזרה על כל אחד ואחד מהאירועים המתוארים לעיל, את החומרה שבהפסקות חוזרות ונישנות
של המשחק לדקות ארוכות, את הסכנה לשלום הציבור שבהשלכת אביזרים פירוטכניים וחפצים אחרים אשר
אף פגעו בשחקנים, את ההתפרצויות החוזרות לתחומי כר הדשא, את פריצת הקהל הרב, הונדליזם המתקני
המגרש, די בתמונה של הברחת נשיא המדינה מכר הדשא בחסות כוחות האבטחה להבהיר כי אין אנו באירוע
שגרתי.
.18 על רקע חומרה זו של אירועים לא ניתן שלא להביע תמיהה על עמדת ב"כ הנאשמת 2 בבית הדין, לפיה תחת
לבחון את מעשי אוהדיה, לבקר ולנסות "לדייק, את הענישה בשים לב לעבירות הקשות בחר הוא קו טיעון
המבקש להגדיר מחדש את תפקידי ביה"ד תוך שהוא "שולח" את ביה"ד "ללמוד" מהתנהלות בתי הדין
במדינות זרות )ובראש ובראשונה באנגליה( כיצד יש לנהוג במקרים דומים.

אליבא דהפרקליט הנכבד ערכאה זו אינה אמורה לפעול תחת ובמסגרת הסמכויות שקובעים תקנוני ההתאחדות, אלא לאמץ קו התנהלות אשר לשיטתו נוהג במערכת השיפוט המשמעתי האנגלית, התנהלות אשר רובה ככולה הימנעות מענישת הקבוצות אלא אך ורק חקירת האירועים ולאחר פרק זמן )ארוך במידת האפשר(
להגיש מסקנות לעניין קיומם של משחקים דומים בהווה.

.19 במחילה, לא זה המנדט ולא אלה הסמכויות שהפקידו בידינו קבוצות ההתאחדות בהתקינן את תקנוני
ההתאחדות. בי"ד זה לא יהפוך להיות "וועדת חקירה" או "וועדת בדיקה" בהעדר מנדט והסמכה לכך ולא
יאמץ תקנונים זרים כאשר התקנונים המקומיים הינם ברי תוקף, והוא פעל ויוסיף לפעול על פי האמור והקבוע
בתקנונים השונים, כמו גם על פי ניסיונו הרב אותו צבר במשך השנים, ואין הוא המוסמך לקבוע סדר תקנוני
חדש.
אם לנאשמת השגות בעניין אופן פעילות זו וסמכויות בית הדין, אדרבא תביאן למוסדות המוסמכים ותפעל
לתיקון התקנונים בהתאמה. עד שכך יקרה, נוסיף להפעיל ולפעול את התקנונים כמצוותם וכרוחם.
לאחר שנאמרו הדברים הרי שהגיעה העת להידרש לעונשים אותם בחרנו לגזור על הנאשמים.
לעניין העונש:
הנאשמת 1 )מכבי נתניה(:
.20 כנגד הנאשמת 1 תלוי ועומד עונש ע"ת של קנס בסך 30,000 ₪ בגין כל הרשעה חוזרת בסעיף אישום של התפרעות אוהדים הכוללת הפעלת אמצעים פירוטכנים.

.21 עם זאת יש לציין כי החל ממועד הרשעתה הופיעה הנאשמת בפני ביה"ד זה רק עוד פעמיים נוספות, ולמעשה החל מינואר ,23 עת לטענתה הגישה 8 תביעות אישיות כנגד אוהדים, לא הופיעה הנאשמת בפני ביה"ד זה.

.22 בהתחשב בכך ובשקלול עם מעשיי אוהדיה במשחק זה, הננו גוזרים על הנאשמת עונש של קנס כספי בפועל
בסך 30,000 ₪ תוך הפעלת עונש התנאי.

הנאשמת 2 בית"ר ירושלים:
.23 כאמור לעיל לנאשמת 2 ולאוהדיה חלק גדול, מרכזי ועיקרי בהפיכת מעמד הגמר למהומה אחת גדולה מבישה
ומבזה ובדין יוחסו לה עבירות של "נסיבות מחמירות" בנוגע לחלק מהאישומים כלפיה. לאלה יש להוסיף את
העובדה כי זוהי העמדתה לדין ה- 29 )!( של הנאשמת רק בעונה זו בשל מעשי אוהדיה.

נוסיף בצער כי להתרשמותנו מההעמדות הרבות לדין בעונה החולפת להבדיל, לא רק מהנאשמת 1 ומקבוצות נוספות, הנאשמת בחרה קו התנהלות של עימות מינימאלי עם אוהדיה ובכך היא מאפשרת הפיכת חלקים ביציע אוהדיה לשטח הפקר.

כל אלה מצדיקים ענישה מחמירה למעשיה. נדגיש, החומרה אינה רק בהתפרצות הקהל הרב לכר הדשא בסיום, אלא לכל אורכו של המשחק, בשורה ארוכה של אירועים אשר אך בנס לא הסתיימו בנפגעים.

.24 נדבך מהותי בפסיקת עונשה של נאשמת זו הינה תק' 22יב2' לתקנון המשמעת המורה להשית להשית עליה עונש
של שלילת התואר וכל הזכויות הספורטיביות והכלכליות הנובעות מהשתתפותה במשחק הגמר, ובמילותיו:
"נעברה העבירה במסגרת משחק גביע, תורחק הקבוצה מהתחרות והניצחון יוענק לקבוצה
היריבה, ואם זכתה בגביע ישללו ממנה התואר כמחזיקת גביע וכן כל הזכויות הספורטיביות
והכלכליות הנובעות מהשתתפותה במשחק הגמר )למעט הכנסות ממכירת הכרטיסים( והגביע
יוענק לקבוצה אשר התמודדה מולה במשחק זה."
על רקע אמירה כה מפורשת של מתקין התקנון יש להצטער כי מסגרת העונשים אותם דרש תובע ההתאחדות
הייתה כה דלה ביחס למקרה כה קשה. לפיכך, באשר אין בי"ד זה כבול לבקשותיו של התובע לענישה, בשאיפה
להגשים את כוונת והוראת מתקין התקנון בחרנו להשית עונשים בעלי הלימה ראויה יותר לעבירות.
לצד חומרת האירועים, והעבר המשמעתי של הנאשמת, לקחנו בחשבון את חומרת האירועים אך גם כי זו ענישה ראשונית לפי התקנה האמורה. תוך שאנו משקללים גם העבר המשמעתי, את ההרשעות גם בהתפרעות אוהדים בנסיבות מחמירות ופגיעה ע"י אוהדים אנו משיתים על בית"ר ירושלים את העונשים הבאים:

24.1 עונש ע"ת לתקופה של שנתיים של הפעלת סעיף 22 יב' 2 במלואו- דהיינו שלילת הגביע וכן שלילת
כל ההטבות הנובעות ממנו, בכל מקרה בו תורשע הנאשמת פעם נוספת בעבירה של התפרצות קהל
רב, בעת משחק גמר.

24.2 שלילת הזכות להופיע במפעלים האירופאים בעונת המשחקים הקרובה עונת .23-24 יישום בפועל
של חלק זה של התקנה יהווה יישום ראוי של הוראת התקנון כפשוטה, וגם אם כמנהג "בית הילל"
אפשרנו לנאשמת להוסיף ולהחזיק בתואר, לא היה בידינו למצוא טעמים ראויים לאפשר לה גם
ליהנות מהפירות והזכויות הכלכליות הנילוות אליו בניגוד לתקנון.

24.3 קנס כספי בשיעור 70,000 .₪
24.5 עונש של הפחתת 3 נק' על תנאי לשנה בכל הרשעה חוזרת בעבירה של התפרעות אוהדים בנסיבות
מחמירות.
ניתן בהעדר הצדדים, היום: 5.6.2023
) – ( ) – ( )- (
____________________
גיורא לנדאו, עו"ד
דיין
____________________
נעם ליובין, עו"ד
דיין
____________________
ישראל שמעוני, עו"ד
דיין ראשי