כל אחד ואחת מאיתנו נתקלים במצבים בהם אנו זקוקים לטיפול רפואי. המפגש שלנו עם אנשי המקצוע בעולם הרפואה דורש מקצועיות ואחריות רבה מצד הרופאים ושאר אנשי המקצוע מהתחום בעוד לנו המטופלים, נשאר רק ללכת בעקבות ההמלצות ולקבל את הטיפולים המומלצים לנו על ידי הרופאים. אך מה קורה כאשר אנו מקבלים טיפול רפואי שגוי, כזה שגורם לנו לנזק? או לחילופין שאיננו מקבלים טיפול הולם כלל? ריכזנו את כל המידע החשוב עבורכם.
מהי רשלנות רפואית?
מתן שירותים רפואיים הסוטים מרמת הזהירות הסבירה, בעיקר כאשר אותה סטייה מסבה נזק למטופל, שלא היה נגרם לו אחרת. ההגדרה מתבססת על ההנחה שרופאים, רוקחים וכל מי שעוסק במקצוע רפואי, מחויב לתת שירות או טיפול מתוך אחריות, ריכוז ומידת הזהירות הנדרשת.
כאשר ישנה עילה לרשלנות במתן הטיפול או השירות, או לחילופין באי-מתן הטיפול הנכון או חוסר טיפול כלל, מופרת אותה חובת זהירות ואותה פעולה או אי-פעולה יכולה להתפרש כרשלנות רפואית.
ישנם סוגים רבים של רשלנות רפואית, בהתאם למספר הטיפולים והשירותים הרפואיים הרבים והמגוונים הקיימים. כאשר מטופל או מטופלת מרגישים שיש עילה מספקת לתביעה לדעתם, עליהם לפנות לעורך דין רשלנות רפואית שיוכל לשפוך אור על כדאיות התביעה ועל התהליך כולו.
מהם המקרים הנפוצים שבגינם מוגשות תביעת על רשלנות רפואית?
ישנם סוגים שונים של רשלנות רפואית והרשימה של כלל הסוגים, הינה ארוכה ומסועפת. אחת הסיבות לאורכה של הרשימה, היא הצורך המהותי להוכחת קשר נסיבתי ברור ומובהק בין הטיפול שניתן (או לא ניתן), לבין הנזק שנגרם כתוצאה מכך.
בעיה נוספת שגורמת לתחום הרשלנות הרפואית להיות מורכב ומסובך, היא שלמעשה המושג רשלנות רפואית אינו מוגדר בחוק; פסקי הדין בבתי המשפט יהיו אלה שלבסוף יגדירו האם נעשתה טעות סבירה של איש הרפואה או שלאו. חוסר ההגדרה בחוק גורמת לעמימות בכל הנוגע למקרים השונים.
לפניכם דוגמאות של מקרים נפוצים לתביעה על רשלנות רפואית:
- אבחון שגוי או מאוחר – במקרים בהם הרופא מאבחן מחלה אחרת מזו שהמטופל סובל ממנה, לא מזהה מחלה כלל למרות שהסימנים קיימים, אבחון שבו מחלה מתגלית מאוחר מדי למרות שניתן היה לגלותה לפני, מקרים בהם קביעת האבחנה לא לוותה בזהירות מצד הרופא ועוד.
- רשלנות במתן טיפול או בניתוח – כאשר ניתן טיפול או שמתבצע ניתוח שבמהלכו נעשתה פעולה אחת או יותר, שגרמה לנזק אסתטי או רפואי עבור המטופל.
- הולדה בעוולה – רשלנות רפואית בלידה מתייחסת לחוסר אבחון של מומים בהיריון, אי-הוצאתה של השלייה בשלמותה, היעדר הפנייה לבדיקות רלוונטיות ולכשלים לא מחויבי המציאות בזמן הלידה עצמה.
- רשלנות בהסכמה מדעת – זכותו של כל מטופל לקבל את כל המידע הרלוונטי אודות הטיפול שמוצע לו, אי-מסירת מידע רלוונטי כמו טיפולים חלופיים ובמידה שנגרם נזק כתוצאה מכך למטופל, יכולה כמו כן להיחשב לרשלנות רפואית.
- אי-נקיטת הליכים מקובלים – כאשר רופא סוטה מהפרקטיקה הסטנדרטית במקרים מסוימים, או נוקט בהליכים שפחות היו מקובלים על דעת רוב הרופאים באותו המקרה, עלול להתפתח מקרה שבו קיימת רשלנות רפואית.
מהי הדרך המומלצת להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית והאם ניתן להגיש באופן עצמאי?
למעשה, מדובר על אחת התביעות היותר מורכבות ומסובכות שיש, והסיכוי לצלוח הגשת תביעה שכזו באופן עצמאי שואפת לאפס. הסיבות לכך הן רבות אך המרכזיות שבהן נובעות בעיקר מכך שהגופים שבדרך כלל מתמודדים מולם באותן תביעות, יהיו בתי חולים, קופות חולים, גופי ביטוח ומוסדות רפואיים נוספים. מאחורי כל אותם גופים, עומדים סוללות של עורכי-דין אשר מולם יהיה קשה מאוד להתמודד לבד מבלי עזרה מקצועית.
לכן, ההמלצה הגורפת במקרים בהם אתם מעוניינים להגיש תביעה על רשלנות רפואית, היא להיעזר בעורך דין רשלנות רפואית מקצועי ובעל ניסיון שמגיע מהתחום. בעזרתו, תוכלו קודם כל להבין את רמת הכדאיות לתביעה בתיק, מהם התהליכים הנדרשים, כמה זמן התהליך כולו עלול לקחת ופרטים נוספים חשובים ומהותיים.
