בדיוק תשעה חודשים למלחמת "חרבות ברזל" – אסתר הינדין ילדה

הלידה המרגשת בהדסה בציון 9 חודשים למלחמת "חרבות ברזל":  "לא האמנתי שכשאלד תמשך המלחמה"

עוד ילד בעם ישראל זה בשורה משמחת תמיד, ובמקרה דנן בשורה שמוסיפה שמחה בתקופה של המלחמה הארוכה, בה אסתר הינדין מירושלים גילתה שהיא בהריון בזמן שבעלה במילואים ומנותק קשר, ועברה כמעט את כל חודשי ההיריון לבדה.

בדיוק תשעה חודשים מפרוץ המלחמה, אסתר ילדה את בנם בבית החולים הדסה עין כרם וב"ה עומר בעלה הגיע מהמילואים לפני הלידה. "לא האמנתי שכשאלד עוד תמשך המלחמה אבל ככל שעברו החודשים התרגלתי לרעיון שכנראה עומר לא יגיע ללידה. במזל, כשהוא לצידי ובזכות הצוות המדהים בהדסה עין כרם הייתה לי חוויה טובה אחרי תקופה לא פשוטה."

אסתר הייתה בטוחה שעומר בעלה לא יצליח להגיע ללידה. את בנה השלישי ילדה השבוע בהדסה עין כרם – בדיוק תשעה חודשים מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". עומר המשרת כמ"פ בחטיבת הכרמלי של יוצאי גולני, נכח בחדר הלידה כשותף מלא בתהליך לאחר שהחטיבה סיימה מעל 200 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה.

" עומר קיבל הוראה להיות בכוננות להקפצה, בצהריים כבר נסע לצפון "

בשביעי באוקטובר, אסתר הינדין, עורכת דין במקצועה ועומר חזן, כלכלן במשרד האוצר, שהו בביתם שבירושלים כשהתחילו להישמע ברחבי העיר אזעקות בלתי פוסקות. תוך זמן קצר עומר כבר קיבל שיחות טלפון מהצבא וכך הם החלו להבין שמשהו גדול מתרחש.

״אנחנו שומרי שבת ולכן לא מייד ידענו עוד מה באמת קורה, ובטח לא סדר הגודל של האירוע", נזכרת אסתר. "בזמן האזעקות היינו בממ"ד אצל השכנים והטלוויזיה שם הייתה דלוקה והתחלנו לקבל מידע על מה שקורה. בשיחה עם הצבא עומר קיבל הוראה להיות בכוננות להקפצה. בצהריים הוא כבר נסע לגבול הצפון".

בזמן שעומר נמצא בצפון ומתכונן ללחימה, כמעט ללא יכולת לתקשר עם בני המשפחה, אסתר גילתה שהיא בהיריון! "מצד אחד הייתה התרגשות גדולה, זה משהו שמאוד רצינו אבל מצד שני לא יכולתי לחלוק את זה עם עומר וזה היה קשה".

אחרי כמה ימים של ניסיונות ליצור קשר, אסתר הצליחה לספר לעומר על ההיריון וההתרגשות הייתה גדולה, לצד הדאגה שחשה: "שמחנו ביחד בעיקר בהודעות כשהיה זמין. זה רגע עוצמתי ומרומם אבל במקביל לי היו המון חששות. אף אחד לא ידע מה הולך להיות, איך תתקדם הלחימה ובטח שלא העזתי לדמיין שהיא תמשך עד היום, תשעה חודשים אחרי. מבחינתי, היה לי ברור שעד שאלד המלחמה תגמר, החטופים יחזרו הביתה, ושעומר כבר יהיה בבית, ללא סכנה לחייו, ולשאר הלוחמים, ושיוכל להיות איתי בלידה ולאחר מכן".

ככל שעברו החודשים והמלחמה עדיין נמשכה, החששות של אסתר כי בעלה עומר לא יהיה בלידה גברו. "ההריון המשיך כשאני במחשבות לא פשוטות. לצד ההתפתחות וההתקדמות המשמחת, הדאגה לא הרפתה אפילו לרגע.

כמובן שהייתה התרגשות גדולה אבל יש אין סוף סיפורים קשים ועצובים וברור שהחשש הזה קיים כשהוא נמצא בלחימה ואני אמורה ללדת כל רגע". ממש במקרה, כשעומר יצא הביתה בין סבבים של המילואים, התרחשה ירידת המים של אסתר והם הגיעו יחד ללדת בבית החולים הדסה עין כרם.

"זה לא היה מובן מאליו בכלל שעומר יהיה בלידה. את רוב תקופת ההיריון עברתי לבד, עם שתי הבנות הקטנות שלנו בבית וזה היה מאוד קשה. בסוף, ממש במקרה, הוא הצליח להיות איתי ולצידי וזה לא מובן מאליו בכלל בימים אלו. אנחנו ממש מודים על זה".

בדיוק תשעה חודשים לפרוץ המלחמה, אסתר ילדה תינוק בריא ומתוק במרכז הרפואי הדסה עין כרם. "בגלל המצב והתקופה המורכבת הזאת, במשך כל ההיריון בכלל לא חשבתי על הלידה ואיך אני רוצה שהיא תתרחש. רק דאגתי לעומר וקיוויתי שהוא יהיה לצידי. בחרנו ללדת בבית החולים הדסה עין כרם וזו הייתה בחירה הנכונה והטובה בעבורנו.

לאחר תקופה מאתגרת כזו, להיות מוקפים בצוות תומך בזמן הבאת חיים חדשים לעולם זה מאוד עוזר ומעודד. הם היו פה עבורנו, הצוות הרפואי והסיעודי, צוות מקצועי רגיש ומתחשב שראה אותנו ואת הצרכים שלנו והיה חלק משמעותי מהחוויה המדהימה שעברנו".

מערכת ירושלמים אתר החדשות של ירושלים, משתתפת בשמחה ומאחלת לזוג היקר אושר ושמחה לאורך ימים ושנים טובות ב"ה.

סוף סוף זה קורה: מענקי עידוד גבוהים לעובדים – ככה בונים מדינה – כל הפרטים בכיף פורטל החיים הטובים של ישראל