אחיו של אביתר אזרזר שנרצח במרכז הארץ, העלה פוסט בו הוא מאשים את המחנך לשעבר של אביתר: "רצח נפשי, שאחד המחנכים שלך במוסד החינוך בו למדת, רצח אותך קבל עם ועדה, ואותו סחבת על גבך השברירי עד יומך האחרון, למגינת ליבנו ולב כולם"
השבוע מלאו שלושים יום למותו של הצעיר הירושלמי, אביתר אזרזר שנעדר במשך שלושה שבועות ובסופו של דבר, נמצא ללא רוח חיים בבור סמוך לצומת מורשה. אחיו של אביתר, נתי, העלה אתמול פוסט מטלטל באינסטגרם שלו , בו הוא מתאר את מסכת ההתעללות והרצח הנפשי שלדבריו, עבר אחיו הנרצח על ידי אחד ממחנכיו.
נתי כתב: "אף אחד מחבריך ומכריך, פרט למשפחתך הקרובה, לא ידע שעמוק בתוכך אתה סוחב תיק כבד מנשוא, תיק שהכיל כאב, עלבון וזעקה חרישית וענקית, שהנפש שלך לא הצליחה ולא תצליח עוד לסלוח עליו. כן כן, התיק שאני מדבר עליו הוא תיק רצח! רצח נפשי, שאחד המחנכים שלך במוסד החינוך בו למדת, רצח אותך קבל עם ועדה, ואותו סחבת על גבך השברירי עד יומך האחרון, למגינת ליבנו ולב כולם. אחזור 5 שנים אחורה, בכדי שיבינו במה דברים אמורים. במסגרת החינוכית שבה למד אביתר, הכריזו על מבצע משניות של שלושה חודשים עמוסים ומלווים במאמץ של ויתור על הפסקות ומשחק עם החברים לאחר הלימודים, שבסופם הובטח לתלמידים טיול רב משמעות, ולא אאריך בדברים… אביתר ישב ולמד בשעות לא שעות. בזמן שחבריו היו מרשים לעצמם לבלות במגרש המשחקים, הוא היה מבלה במגרש הלימוד ומשקיע את כל מרצו בשביל לצלוח את המבצע.
והנה בא היום המיוחל. כולם עולים לאוטובוס ותופסים את המקומות, כשלפתע פרצה קטטה בין הילדים. אביתר, שתמיד דגל בשלום, נכנס ללב המריבה וניסה להשכין שלום בין הצדדים (כך התברר בשבעה, כשאחד החברים שזכר את הסיפור בא לנחם, והציף את הסיפור מחדש). דקות אחרי הבלגן, עולה המחנך לאוטובוס, מצביע על אביתר באצבע מאשימה, ובצעקות מוריד אותו מהאוטובוס.
בינתיים, אבי – שהגיע – התחיל במסע שכנועים על מנת להקל בעונש: "אני אתלווה אליכם לטיול ואקח אותו ברכב איתי". המחנך משיב: שלילי! "אני אקח אותו רק ליעד אחד, ולאחר מכן אחזיר אותו לבית" – המחנך משיב: שלילי! אבי ניסה בכל כוחו, אך המחנך נשאר בשלו, כשבתוך תוכו הוא מאמין שזה החינוך המוצלח ביותר שאי פעם הוא יכל להעניק לאביתר".
באותם רגעים, כשאביתר אוסף את עצמו לבית, הנפש מתנפצת לרסיסים ואביתר נרצח בפעם הראשונה בחייו, רצח קר ועמוק, יותר ממה שאנחנו מכירים – והכרנו. רצח נפש רכה ותמימה של ילד. שבועיים! שבועיים שלמים לקח לאביתר לאסוף חלקים מהנפש המנופצת, עד שחזר לתלם, וגם כשחזר – הוא חזר שבר כלי, עם פגיעה עצומה בפנים, שלא התאחתה עד יומו האחרון.
ים סוער של קושיות ושאלות יש לי בנושא. על חלקם קיבלתי תשובות, ועל חלקם עדיין לא, ואולי לעולם לא, אולם מסר אחד יש לי ואני חייב להעבירו: שימו לב אל הנשמה ! ! ! לנשמות התלמידים, לנשמות הילדים, לנשמות החברים ולסתם נשמות שאתם נתקלים במירוץ החיים.
תנסו בכל כוח למנוע הידרדרות כזו או אחרת, תבקשו להיות שותפים בחדרים הפנימיים של הילדים, הילדות, הנערים והנערות. תחשבו מאות פעמים לפני כל צעד: האם זהו הצעד הנכון והמתאים ביותר – לא לנו! אלא לילד, לילדה, לנער ולנערה עצמם".
אל תהיו עם יד קלה על ההדק, ותשקלו פעמים רבות לפני הלחיצה לחיים או למוות", מציג האח השכול את תובנותיו, "ושתמיד – אבל תמיד – יעמוד מול עינכם הפסוק במשלי 'חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה'. הורידו דגש על חיצוניות ושימו דגש על הפנימיות. זה צו השעה, זה מה שהדור צריך. חוויות וריגושים.
אתה אביתר, שנרצחת פעם באי-שימת לב ופעם בשימת לב יתרה, אני בטוח שזו ה'כפרת עוונות' הטובה ביותר שבורא עולם בחר עבורך. אני גם בטוח שהיית כפרה על הדור כולו. השארת לי ולמשפחה, לחברים הקרובים ולסתם אנשים ששמעו וכאבו את הסיפור, חור ענק בלב, שמי יודע אם נצליח לסתום אי פעם.
בחודש האחרון השתדלתי לעשות הכל בשביל להעלות את נשמתך כמה שיותר גבוה, ואני לא היחיד. 'שאי סביב עינייך וראי', מאות של לומדי 'הדף היומי' ייחדו את הלימוד לעילוי נשמתך. סטים שלמים של שישה סדרי משנה שחולקו בעולם הישיבות ונקראו כולם לעילוי נשמתך. מאות של אברכים ובחורי ישיבות שהקדישו את הלימוד ובתענית דיבור לעילוי נשמתך; מאות אלפים של ברכות ועניית אמן לאחריהן שבירכו וענו לעילוי נשמתך. מאות אלפים של פרקי תהילים שנקראו לעילוי נשמתך; נשים שעשו הפרשות חלה וקיבלו שבת 40 דק' לפני הזמן הכתוב בלוח, במספר שלא ימנה מרוב, לעילוי נשמתך. בחורים שקיבלו על עצמם לחזור למסגרת בגלל ששמעו את המקרה המצער שקרה איתך, וזה לא אחד ולא שניים, וכן על זה הדרך.בטוח לי שאחרי כל זה, טוב לך שם, ושאת כל הכבוד הראוי בעולם מגישים לך למעלה. אחרת – לא היית מוסיף לחייך אלי ביום ובלילה.
