בניגוד לפיגועי טרור: במלחמה זו אם לא נשנה את אורח חיינו – הנגיף ינצח| טור דעה, ד"ר יונתן פרימן
ישראל תמיד מוכנה להילחם למען הישרדותה – היא הוכיחה זאת לאורך עשרות שנים. במובן מסוים, ישראל כרגע מתייחסת לנגיף הקורונה כמתקפה ביולוגית על שטחה. אף על פי שמקבלי ההחלטות שלנו ממשיכים להסביר, ובצדק, שלא צפוי מחסור במוצרי מזון, גישה לשירותים חיוניים וכיוצא בזה, יש מחסור אחד שאולי נצרך לפגוש אם לא נצליח במאבק נגד אויב ביולוגי זה, מחסור בכוח אדם. אף על פי שיש לישראל מחסנים, חנויות מלאות במוצרי מזון, משטרה מקצועית וצבא מוכן ומזומן, ככל שהנגיף יתפשט, מספר האנשים העובדים עלול לרדת בגלל הידבקות בנגיף או הימצאות בבידוד. אז כן, אוכל תמיד יהיה, אך מי אמר שתמיד יהיו מספיק עובדים לשים אותו על המדף?
זה לא דומה למתקפת טילים מעזה שבה לאחר 15 דקות ניתן לצאת החוצה. במציאות הנוכחית, 15 דקות ליד אדם שנושא את הנגיף יכולים להביא נזק – אם לא לך, אז לאדם לו תעביר את הנגיף מבלי שידעת. אין כיפת ברזל כנגד הנגיף הזה. כלי הנשק העיקרי שלנו היום הוא להישאר תחת כיפת ביתנו ככל שניתן.
אמצעי תחבורה מהירים וזולים, ואינטראקציה גבוהה בין בני אדם, הם אלו שהביאו להתפשטות הנגיף בעולם, אך מציאות זו גם מהווה את היתרון הכי גדול שלנו למול הנגיף. שלא כמו המציאות בזמן השפעת הספרדית לפני 100 שנה, היום יש לנו כלים להפיץ מידע על הנגיף וכיצד להילחם בו בצורה מיטבית. יש לנו רשתות חברתיות, אמצעי תקשורת המוניים ומוסדות מדינה מודרניים. יש לנו את מה שלפני מאה שנה לא היה – האמצעים לגרום לאנשים להבין שהם חייבים להתרחק אחד מהשני, ומהר ככל האפשר – אחרת, הנגיף ימשיך לעבור מאדם לאדם ולהזיק.
בפרק בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "קוסמוס" ששודרה לפני כארבעים שנה תחת הכותרת "על קצה הנצח", התייחס קרל סייגן לשתי שאלות גדולות: מאיפה הכל בא ולאן הכל הולך? אכן, רבים מאיתנו שואלים מאיפה הנגיף הזה הגיע, ולאן הכל הולך בימים אלה. האם זה יביא לכך שנמשיך להיות קשורים זה לזה, בעלי אמונה נחרצת ביתרונות הגלובליזציה ובעבודה במשרדים – או לחלופין זה יביא לאמונה יותר בתעשיות המקומיות, בגבולות חזקים, ובעבודה מהבית? דבר אחד בטוח – העולם, בדיוק כמו לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר עשוי להשתנות בגדול.
מה שבטוח, שבדומה למלחמה הדמוקרטיה הישראלית חייבת לנצח את הנגיף הזה וכולם חייבים לקחת חלק במלחמה הזו. אין ישראלי אחד מיותר, ואין לנו את הפריבילגיה להפסיד. תמיד לאחר פיגוע אנחנו אומרים שאם נשנה את אורח חיינו – הטרור ינצח. במלחמה זו אם לא נשנה את אורח חיינו – הנגיף ינצח.
ד"ר יונתן פרימן הוא מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.