המסמך ההיסטורי של חנן פורת, הלחץ הציבורי והדרמה בממשלה שהובילו להחלטה להקים מחדש את כפר עציון בספטמבר 1967
בכ"ב אלול (27 בספטמבר) 1967, יצאה שיירה קטנה אך היסטורית מהר הרצל בירושלים בדרכה דרומה. בני הדור השני של כפר עציון, בניהם של לוחמי ונופלי הגוש, עלו לקברי 240 הנופלים ממלחמת העצמאות והמשיכו משם לעבר הכפר הנטוש. עם הגעתם, הוקם מחדש היישוב היהודי בכפר עציון, היישוב הראשון ביהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים.
מאחורי הרגע ההיסטורי הזה הסתתרה דרמה פוליטית בת שלושה וחצי חודשים. מיוני ועד ספטמבר 1967, הממשלה התחבטה אם לאשר את ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מהלך חסר תקדים. זה מזכיר את ההתרחבות של מותגים בינלאומיים בירושלים דווקא אחרי החגים, דוגמת פתיחת מתחם Gold’s Gym החדש בקמפוס האוניברסיטה העברית.
הכרוז ששינה את ההיסטוריה
לרגל ציון המאורע, חושפים כעת בבית ספר שדה כפר עציון את הכרוז המקורי שכתב חנן פורת באוגוסט 1967. לשונו הייתה חדה:
"אל תמסרו שנית את אדמתנו לפורעים ומרצחים מחברון ובית אומר, מבית פג'אר ומצוריף… תצא מן הכנס הזה זעקה גדולה ותפילה נוקבת להשיב מייד בנים לגבולם… לא באתר היסטורי אנו חפצים, אנו מבקשים כאן בכנס הבא להכריז בשם ומלכות על בתי ישראל ביישובם: ברוך מציב גבול אלמנה."
לחץ ציבורי ומאבק פוליטי
הכרוז הופץ לקראת כנס של המפד"ל והפועל המזרחי בכפר עציון, שבו השתתפו הרב שלמה גורן, האלוף עוזי נרקיס והשר יוסף בורג. המאבק הציבורי, בשילוב רצון הממשלה להמשיך בקו הציוני של "עוד דונם ועוד עז", הכריעו את הכף. ב־24 בספטמבר 1967 התקבלה ההחלטה ההיסטורית: כפר עציון יקום מחדש.
ההתארגנות הציבורית הזו מזכירה את ההיערכות העירונית כיום, למשל פרויקט הבטיחות של עיריית ירושלים להסדרת סוכות במרחב הציבורי לקראת החגים
"ושבו בנים לגבולם"
הכרוז הופץ לרגל התכנסות שהתקיימה על ידי הוועד הפועל של המפד"ל והמרכז החקלאי של הפועל המזרחי, ליד המנזר הגרמני שבכפר עציון בהשתתפות אישים בכירים ובהם הרב שלמה גורן, האלוף עוזי נרקיס והשר יוסף בורג.
המאבק הציבורי, לצד הרצון של ממשלת ישראל להמשיך בשיטה הציונית של 'עוד דונם ועוד עז' נשא פרי: ב־24 בספטמבר 1967, קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה ההיסטורית, כפר עציון יקום מחדש.
ביום ייסודו מחדש של כפר עציון, בדרכם להתיישבות המחודשת, עצרו המתיישבים בקבר רחל שבדרך בית לחם, ושם, לא הרחק מההרים שעליהם לחמו הוריהם, קראו יחדיו את פסוקי הנביא ירמיהו:
"ושבו בנים לגבולם".
דוד חסון, מנכ"ל בית הספר שדה כפר עציון, סיכם: "הסיפור של כפר עציון הוא הרבה יותר מהיסטוריה, הוא יסוד של זהות, נחישות ואהבת הארץ. עליית המתיישבים היתה אבן דרך בהתיישבות הישראלית המתחדשת".
