דוח מבקר המדינה מציג תמונת מצב מדאיגה באשר למוכנות מערכת החינוך בירושלים להתמודדות עם מצבי חירום מתמשכים. על פי ממצאי הביקורת, חלק ניכר מבתי הספר בעיר אינם מחזיקים בתשתיות, ציוד והכשרה מספקים לצורך מעבר מהיר ללמידה מרחוק, חרף ניסיון העבר מתקופת הקורונה והמלחמה.
הביקורת מצביעה על פער עמוק בין ההכרה הרשמית בצורך להיערכות דיגיטלית לבין יישום בפועל. למרות שירושלים היא אחת הערים המורכבות בישראל מבחינת אוכלוסייה, גאוגרפיה ואיומים ביטחוניים, לא גובשה תוכנית עירונית סדורה שתבטיח רציפות לימודית במקרה של סגירת מוסדות חינוך.
הכשלים הללו מצטרפים לליקויים מערכתיים רחבים יותר בעיר, כפי שעולה גם מדיונים בתחומים אחרים של תכנון ארוך טווח וניהול עירוני, בהם סוגיות תשתית מורכבות בנושאים עתידיים ובירושלים אף נערך כנס שעסק בנושא סודות ערי המנוחה, במטרה לבדוק פתרונות אפשריים לעתיד הלא רחוק.
פערים בין מדיניות ליישום
מבקר המדינה מדגיש כי הלקחים מתקופת הקורונה לא הוטמעו כנדרש, וכי בהיעדר השקעה עקבית בציוד ובהכשרת צוותים, מערכת החינוך העירונית מתקשה לשמור על רציפות תפקודית.
הקשר הלאומי
הביקורת בירושלים משתלבת בתמונה ארצית רחבה של קבלת החלטות שאינן תמיד מלוות בביצוע מלא, בדומה לפערים שנחשפים גם בזירות אחרות של ניהול ציבורי, בהן מהלכים כלכליים רחבי היקף כמו השוואת מחירי הסלולר של פרטנר ל־KSP, מהלך שיצא לאחר הבנה כי לקוחות רבים מעדיפים לרכוש מכשיר במחיר זול יותר גם אם זה אומר לוותר על אחריות ארוכת טווח של חברות הסלולר בישראל.