בפסק דין יצירתי במיוחד שנתן בית משפט השלום באשקלון, במסגרת תביעה לפינוי מושכר שהגיש בעלים של נכס, קבע בית המשפט כי ישונו תנאי הסכם השכירות כך שהשוכר יחויב שלא לצאת מהבית לפני 7 בבוקר ולהשאיר את כלבו לבד וכך, זה לא ינבח ויילל ויטריד את מנוחת המשכירים. כך בעצם, הצליח בית המשפט ליצור איזון (מעניין) בין זכויות המשכירים לשלווה ושקט בקניינם לבין זכות השוכר להחזיק בנכס בהתאם להסכם השכירות ואף ביחד עם כלבו.
עיקר הפרת הסכם השכירות – יללותיו של הכלב
הצדדים התקשרו בהסכם שכירות להשכרת יחידת דיור הממוקמת בסמוך לביתו הפרטי של המשכיר. במהלך תקופת השכירות התעוררו מחלוקות שונות בין הצדדים, כאשר הדבר העיקרי המטריד את המשכיר ואת רעייתו, הינה העובדה שבכל בוקר כאשר יוצא השוכר לעבודתו בשעה 4:30 בבוקר, מתחיל הכלב לנבוח ולילל ולא חדל עד אשר שב השוכר לביתו. המשכיר טען, כי המדובר בהפרעה למנוחה של ממש וכי יללותיו של הכלב במשך שעות רבות מטרידות את המשכיר ופוגמות בשגרת חייו ובייחוד, כאשר הוא ורעייתו הינם אנשים מבוגרים שזקוקים למנוחה ולשקט והשוכר לא מוכן להיפטר מהכלב המטריד. המשכיר טען אף להפרות נוספות (שנדחו ברובן על ידי בית המשפט), כמו:
- השוכר מטריד ומאיים על המשכיר.
- השוכר מונע מעבר בחצר המושכר (שאינה שייכת רק למושכר בלבד).
- השוכר מונע כניסה למושכר לצורך בדיקת הנכס.
- השוכר לא שומר על סביבת המושכר נקיה.
השוכר טען כי ניסיון פינויו הינו ניסיון לקבל דמי שכירות גבוהים יותר
השוכר טען כי כל ההפרות הנטענות הינן ניסיון פסול של המשכיר לפנותו מהמושכר למרות שבידיו הסכם שכירות וזאת, מאחר והבין כי יכול לקבל דמי שכירות גבוהים יותר בעבור המושכר ועתה, מנסה לסלקו בכל דרך אפשרית, אף על ידי העלאת טענות שאינן נכונות. השוכר טען בנוסף, כי המשכיר ידע שיש בבעלותו כלב שישהה עימו במושכר והוא בכל מקרה, ניסה לפתור את הבעיה עם הכלב בעצמו (ניסה להביא מאלף כלבים, לשכן את הכלב בבית ולא בחצר ועוד).
אין הצדקה לפינוי – אך צריך לפתור את עניין הכלב
מאחר והיה ברור לכל כי עיקר המריבה בין הצדדים נסובה על עניין הכלב, בחן בית המשפט את העניין וקבע:
- חית מחמד במושכר – החזקת חית מחמד ובייחוד כלב, הינה דבר שבשגרה בישראל ואלא אם נאסר בהסכם, אין כל מניעה להחזיקו במושכר ולכן, אין החזקת הכלב מהווה הפרת ההסכם.
- כלב אינו תרנגול – השוכר העיד כי היה לו גם תרנגול אך כאשר זה הפריע למשכיר, פינה אותו מיד מחצר המושכר אך אין דין כלב כדין תרנגול וברור שהשוכר אינו יכול לסלק את כלבו באותו אופן.
- יללות הכלב – השוכר היה מודע לבעיה וניסה לפתור אותה בדרכים שונות, ללא הצלחה.
- אין המדובר במטרד אלא ב"רעש סביר" – יללות ונביחות הכלב לא מהווה רעש בלתי סביר והמשכיר היה צריך לקחת בחשבון כשאישר לשוכר מלכתחילה את הבאת הכלב.
- אפילו שהרעש סביר – היללות מפריעות למשכיר ומעירות אותו ואת רעייתו בשעה מוקדמת ויש למצוא להן פתרון.
הפתרון? בייביסיטר לכלב עד 7:00 בבוקר
בית המשפט (בעזרת רעיון של השוכר), הגיע למסקנה כי פתרון לבעיה יכול להיות אם השוכר לא יתחיל עבודתו בשעה כה מוקדמת ואז כשייצא לעבודתו בשעה סבירה והכלב יתחיל לילל, יהיו המשכיר ורעייתו כבר ערים.
לכן, הוחלט להוסיף להסכם השכירות סעיף אשר מחייב את השוכר שלא לצאת מביתו לפני 7:00 בבוקר (אלא אם נסיבות חריגות).
יצוין, כי יתר טענות המשכיר לגבי הפרות השוכר נדחו והוא חויב בהוצאות משפט בסכום של 2,000₪.
מה נלמד מכך ? אף אתה המשכיר והבעלים של הנכס אינך "כל יכול" ובתי המשפט לא יפסקו באופן אוטומטי לטובתך ובטח לא כאשר מדובר בפינוי של שוכר ששוהה בנכס בהתאם להסכם השכירות!
לקריאת פסק הדין המלא ראו: 75024-12-20.
