לאחר הפיגוע בנווה יעקב בו נרצחו שבעה אזרחים ישראלים התכנס הקבינט המדיני ביטחוני ושקל כיצד להגיב לפיגוע הקשה, בין ההצעות שהועלו היה להגיב בבניה רחבה ביש"ע וירושלים. על שולחן ראש הממשלה עמדו מספר הצעות. המרכזית שבהן הייתה לאשר את שכונת הענק החרדית בת ה6600 יחידות בעטרות שכונה שתכלול גם כמעט שלש מאות אלף מטרים של מסחר ותעשיה. בירושלים בכלל ובמגזר החרדי בפרט ממתינים ב'כיליון עיינים' לבניין השכונה.
המגורים במקום יעזרו לכמעט 4000 עובדים חרדים הנאלצים מדי יום להגיע באוטובוסים והסעות מנוה יעקב, גבעת זאב, גאולה ועוד מקומות לאזור התעשיה הסמוך, בנוסף השכונה תעזור לאוכלוסיות מעוטות יכולת לרכוש דירה במחיר "שפוי" ולפתור בעיות אבטלה למשפחות המתקשות "לגמור את החודש". השכונה מתוכננת להיקרא על שם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל- 'עטרות יוסף' ששכל בני משפחה בצפון העיר ועבר בה את שנותיו הראשונות לאחר שמשפחתו עלתה ארצה מעיראק. בסופו של דבר הממשלה החליטה לאשר תשעה מאחזים ביהודה ושומרון ולא לאשר בנייה בירושלים.
ההחלטה לאשר רק בנייה ביהודה ושומרון ולא לאשר בנייה בירושלים הפתיעה לא מעט אנשים כולל בארגון השמאל הקיצוני 'שלום עכשיו' שפרסם לאחר הפיגוע שהממשלה הולכת לאשר את השכונה בעטרות הממוקמת בסמוך למקומות בהם התרחשו הפיגועים הקטלנים בנווה יעקב, רמות ושועפט, פיגועים שגבו את חייהם של אחד עשרה אזרחים ישראלים, פניות רבות מרבנים הקשורים לתנועת ש"ס נציגי עיריית ירושלים ועוד הופנו לממלא מקום שר הפנים שהוא עצמו תושב נווה יעקב מר מיכאל מלכיאלי וליו"ר מפלגת ש"ס מר אריה דרעי על מנת לקדם את השכונה במקום.
הציפיה הייתה רבה ביחוד אחרי ששרת הפנים הקודמת הגברת אילת שקד שהייתה חלק ממשלה של השמאל והערבים עוד בתחילת כהונתה כשרת פנים פנתה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים על מנת לאשר את הבנייה. הועדה שדנה בתוכנית בתאריך ב טבת תשפ"א 6 בדצמבר2021 ביקשה ממגישי התוכנית להגיש בדיקה של "תסקיר סביבה" על מנת שניתן יהיה לאשר את השכונה.
מכיוון שבדיקה כזאת עורכת תקופה ארוכה ניסתה הגברת שקד ימים ספורים לפני סיום כהונתה להביא את התוכנית שוב לוועדה המחוזית לאישור סופי. השרה נענתה שלתוכנית נדרש עוד חודשים ספורים על מנת לסיים את מספר החודשים הנדרשת להצבת מכשירי הניתור אויר בשכונה.
כיום אומרים מתכנני השכונה לאחר שישנם תוצאות טובות והתגלה שזיהום האויר בשכונה איננו רב ניתן לקבוע כבר כעת מועד לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים לעוד כחודש אז יחלוף הזמן הנדרש להצבת מכשירי ניתור האויר. במקרה שיהיה לחץ בינלאומי על התוכנית יהיה ניתן תמיד לדחות את כינוס הועדה כפי שהיה נהוג בעבר. אפילו בסביבתו של ראש הממשלה נתניהו אמרו שהם מעדיפים שקביעת המועד תגיע ממשרד הפנים ובמקרה של קושי ח"ו הם ידחו את המועד.
סיפורה של שכונת עטרות מתחיל זמן רב לפני עידן אילת שקד ואפילו עידן רה"מ נתניהו. לפני למעלה ממאה בשנת 1912אדמת עטרות נרכשה על ידי החברה להכשרת היישוב עבור קרן קיימת לישראל מתושבי הכפרים הערביים הסמוכים
קלנדיה כפר עקב ועוד, בשנת 1914 התיישבה במקום קבוצת פועלים מבני העלייה השנייה הקבוצה נקראה קבוצת קלנדיה, הקבוצה כללה דמויות מפורסמות כמו ראש הממשלה לוי אשכול, יעקב פת, ברל כצנלסון ואחרים הקבוצה שמנתה כעשרה חברים התקשתה להחזיק בקרקע בתנאים הקשים והתפזרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה מחשש כי חברי הקבוצה יגויסו בכפייה לצבא הטורקי. בחודש דצמבר 1919, לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי, הגיע למקום גרעין של קבוצת עבודה. חמשת חברי הגרעין התיישבו בבית המוכתר בכפר קלנדיה והתחילו לעבד את האדמות שננטשו ועל ידי חברי קבוצת קלנדיה.
חברי הקבוצה התחילו לבנות בתים ולעבד את האדמה בתנאים קשים תוך שהם מסקלים את האבנים בידיים ושותלים חורשת אורנים בקרקע סלעית שאיננה מתאימה לעיבוד חקלאי למרות תנאי המחיה הקשים המחסור במים, הגנבות והפרעות מצד הערבים שגבו בשנות המרד הערבי תרצ"ו- תרצ"ט את חייהם של חמישה מחברי המושב גדל המושב במשך השנים עד לשיא של כחמישים משפחות על שטח של כארבע מאות דונם בשנת תש"ח – 1948.
ב-24 במרץ 1948 הורה דוד שאלתיאל, מפקד מחוז ירושלים, לשלוח חומרי ביצור לעטרות. בשעה 12:00 יצאה השיירה לדרכה מהדסה הר הצופים בדרך הותקפה השיירה על ידי הערבים משועפט היכן שנמצאת היום השכונה החרדית רמת שלמה. לאחר קרב קשה שהתחולל בחודש אדר לפני 75 שנה נספרו 14 הרוגים ו 11ופצועים.
בשיירה אחרת שיצאה מעטרות על מנת לפגוע בפורעים הערבים שתקפו את היישוב ודרכי הגישה אליו נהרגו 16 לוחמים רק שלושה שרדו מהשיירה. מדי שנה הם פוקדים את מוסדות החינוך הסמוכים לעטרות בשכונת פסגת זאב השכנה על מנת לספר את סיפור הקרב הקשה.
בשנת 1948 בעקבות נפילת גוש עציון בדרום ירושלים קיבלו הלוחמים והתושבים שנשארו פקודה שהגיעה מבן גוריון לסגת לכוון המושבה נווה יעקב המבודדת היכן שכיום נמצאת שכונת נווה יעקב בה נרצחו 7 בני אדם במוצש"ק פרשת בא. חמישים ושבעה הלוחמים, התכנסו ליד בית הכנסת של היישוב, לאחר שחיבלו ברכושם ובמשקם, סגרו את בעלי החיים ומיקשו כל שיכלו הם יצאו במסע רגלי לעבר נווה יעקב. בהגיעם למושבה נווה יעקב בירושלים הם ראו את הלהבות העולות מצפון, מהמקום בו שכנה עטרות.
למחרת התחולל עוד קרב קשה במושבה נווה יעקב שנפלה גם היא בידי הלגיון הירדני. בקרבות גוש עטרות – נווה יעקב נפלו 42 לוחמים ונפצעו 96. חיילי הלגיון ותושבי הסביבה פשטו על הישובים הנטושים ושרפו אותם עד היסוד. הירדנים הרחיבו את המנחת הבריטי שהיה סמוך לעטרות על שטח היישוב החרב ובנו שדה תעופה ענק על כל השטח.
לאחר מלחמת ששת הימים שוחרר שטח המושב אותרו שרידי הגופות מדרום למסלול הטיסה של שדה התעופה עטרות. הרב שלמה גורן קידש את המקום
מעל קבר האחים הוצבה מצבה ל-18 הגופות וזו הוקפה בגן מטופח ובחומה. המקום נושא את השם- "חלקת שומרי המקום" ובכניסה אליו הוצב לוח אבן הסוקר את פינוי היישוב, והפותח בקטע מדבריה של מורת היישוב לאה גולוביצקי. הלוח מסביר את שמו של המקום: "רק אתם נשארתם צופים ושומרים על האדמה שאת סלעיה עקרו ידיכם, שטייבתם אותה בזיעתכם ובדמכם".
שטח המושב והשדה תעופה שימש את ישראל עד שנת 2000 ואז בעקבות האינתיפאדה והפיגועים ישראל החליטה לנטוש את עטרות בשנית.
שנים ספורות לאחר מכן פנה גורם בכיר במשרד השיכון למהנדס העיר באותם ימים מר אלי שטרית ובפיו רעיון במקום ניתן להקים שכונת ענק של כ7000 יחידות דיור.
השכונה תעזור למצוקת הדיור של המגזר החרדי ובנוסף תעצור רצף של כארבע מאות אלף ערבים מתוכם לפי חלק מהערכות למעלה ממאה אלף הנמצאים בכפר עקב. הרצף מגיע מרמאללה עד שכונת רמות הירושלמית היכן שנרצחו ילדי בני משפחת פאלי הי"ד ואלתר שלמה לדרמן הי"ד.
לפני כשנתיים בעלות של מיליונים רבים סיים משרד השיכון לתכנן את התוכנית הכוללת של השכונה. על מנת לאשר את התוכנית צריך משרד הפנים לכנס את הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים ולהפקיד את התוכנית. בראש הועדה עמד אז אמיר שקד שהיה כפוף לשר הפנים הרב אריה דרעי. השנים לא נוהגים לאשר תוכנית רגישות מדינית ללא אישור של ראש הממשלה נתניהו.
בתחילת הקורונה פנו עיתונאים ואנשי ימין ליו"ר הועדה דאז אמיר שקד שעל ממנת שיכנס את הועדה ויפקיד את התוכנית אמיר שקד טען אז שהוא מחכה שיהיה פחות לחץ בזמנים בעקבות הקורונה ואז יכנס את הועדה, בנוסף חבר הכנסת מתן כהנה הוציא שאילתה בנושא לראש הממשלה ולשר הפנים דרעי אך עד היום לא התקבל ממר דרעי מענה בנושא.
נציין שראש הממשלה נתניהו הבטיח כבר בספטמבר לפני כמעט שלוש שנים ש"בקרוב תאושר התוכנית". לאחר מכן הבטיח נתניהו שוב שיאשר את השכונה בתמורה לאיחוד בין רשימתו של סמוטריץ לזאת של בן גביר לקראת הכנסת ה24 למרות זאת לאחר אין סוף פניות של שרים לראש הממשלה ושר הפנים השכונה לא קודמה בזמן נתניהו, באותה תקופה היה בשלטון האמריקאי הנשיא טראמפ שכחלק מ'עסקת המאה' ראה בשטח עטרות מרכז שעתיד לשמש את ה'פלסטינים' למסחר וכנקודת הסעות.
חבר הכנסת עמית הלוי בדק עם משרד השיכון על שטח חלופי והעביר את ההצעה לאמריקאים בכל זאת התוכנית לא אושרה בזמן שלטון נתניהו .ואז התחלפה הממשלה כבר בימיה הראשונים של ממשלתו של בנט פנתה חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם לגברת אילת שקד עם ספר בשם עטרות אותו כתבה רות דנון שאחיה נפל בנסיגה מהמושב ההיסטורי לספר צורפה הקדשה לאילת שקד המתגוררת ברחוב עטרות בתל אביב רחוב הקרוי על שם המושב שחרב.
בהסבר נאמר לשקד שהיא מחויבת מוסרית כבת רחוב עטרות לאשר את השכונה ואכן כבר באותה פגישה הורתה אילת שקד למר שלומי הייזלר ראש המטה הלאומי לתכנון ובניה אז וכיום מנכ"ל משרד האוצר לקדם את השכונה.
התוכנית עברה פה אחד בנובמבר 2021 את אישור הועדה המקומית בעירית ירושלים בתמיכת חברי המועצה של ג וש"ס המלווים בתמיכתו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף המעוניין בהנצחת אביו הרב עובדיה יוסף זצ"ל במקום (ראה מכתב מצ"ב) לאחר כשבוע נידונה התוכנית בוועדה המחוזית וזאת ביקשה להכין תסקיר סביבה על מנת לאשר את השכונה כעת לאחר שהתסקיר מראה תוצאות טובות. מחכה הועדה לפנייה ממשרד הפנים על מנת שכחלק מחזונו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף ועוד רבים בכירים מש"ס והמגזר הדתי והחרדי יורה לוועדה להתכנס ולאשר את השכונה.
בואו נראה אתכם צולחים את האתגר – כמה פעמים הם אומרים את זה בשיר?
