כל ירושלים מתגייסת, הגאווה הישראלית מהעברית מתמודדת על תואר בינלאומי, הצביעו והשפיעו
ההצבעה הסופית לפריצת הדרך המדעית החשובה ביותר בעולם לשנת 2019 במגזין המדעי המוביל בעולם Science יצאה לדרך!
אחד מארבעת המועמדים הסופיים מכל העולם בתחרות פריצת הדרך המדעית של שנת 2019 הוא מחקרו של החוקר הישראלי פרופ' לירן כרמל מהאוניברסיטה העברית – הצביעו ועזרו לו לזכות!
—————————–
בחודש ספטמבר השנה, העולם האקדמי נדהם מהצלחתם של פרופ' לירן כרמל מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית וד"ר דוד גוכמן (היום פוסט-דוקטורנט בסטנפורד) לשחזר את השלד של קבוצת אדם מסתורית שקרויה "האדם הדניסובי", בעזרת שרידים של דנ"א בלבד, כשהממצאים הפליאנטולוגיים כוללים רק שלוש עצמות קטנות.
ההישג של שני החוקרים נבחר להופיע על שער המגזין המדעי הנחשב Cell, אך בשל חשיבותו סוקר באופן נרחב בכל המגזינים המדעיים המובילים וקיבל תהודה יוצאת דופן בהיקפה גם בתקשורת הישראלית והבינלאומית.
היום, פרופ' כרמל ומדינת ישראל יכולים לזקוף לזכותם הישג נוסף – המחקר שלהם הוא המחקר הישראלי היחיד שמשתתף במשאל עם שהחל המגזין המדעי הנחשב Science שנועד לקבוע מהי פריצת הדרך המדעית החשובה לשנת 2019! לפני כשבוע נפתח שלב א' של ההצבעה, בה סוננו ארבע פריצות הדרך החשובות ביותר ואתמול (ג') נפתחה ההצבעה לארבעת המחקרים המובילים בגמר הגדול!
עזרו להם לזכות ולהציב את החוקרים הישראלים בקדמת הבמה המחקרית בעולם! ההצבעה פשוטה ולא דורשת הרשמה לאתר. ניתן להצביע רק עד יום שלישי 10.12.2019 בשעה 07:00!
לחצו כאן הצביעו ושתפו לכולם – מביאים כבוד לישראל!!!!
—————————————
כזכור, פרופ' כרמל וד״ר גוכמן פיתחו שיטה חדשה ופורצת דרך שמאפשרת לקשור שינויים בפעולות הגנים להבדלים באנטומיה של קבוצות האדם השונות.
על מנת להראות את יעילות השיטה, הראו החוקרים תחילה שהיא משחזרת בדיוק גבוה את האנטומיה המוכרת של הניאנדרתל וקופי שימפנזה. לאחר שהוכח שהיא מדויקת, הופעלה השיטה גם על גנום האדם הדניסובי.
כך, לראשונה אי פעם, נבנה פרופיל אנטומי מלא של האדם הדניסובי, וסופקה הצצה לאנטומיה של קבוצה מסתורית זו. כל זאת נעשה אך ורק בהסתמך על דנ"א שהופק מקצה הזרת הדניסובית.
הדניסובים הם קבוצת האדם היחידה עד כה שנתגלתה והוגדרה אך ורק באמצעות דנ״א, בעוד שכל קבוצות האדם האחרות התגלו על סמך מחקר אנטומי של עצמותיהן. בשל העובדה שאוסף ממצאי הדניסובים מסתכם במספר קטן של ממצאים (שלוש שיניים, לסת תחתונה וקצה זרת) רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למראה של בני אדם אלה.
פרופ' לירן כרמל אמר: "במאמר הצלחנו לאתר 56 תכונות אנטומיות המאפיינות את האדם הדניסובי.
בתכונות רבות הם מזכירים את הניאנדרתלים, בין היתר במצחם המשוך אחורה, פניהם המאורכות והאגן הגדול שלהם, אבל סיקרנו אותנו במיוחד התכונות הקיצוניות והייחודיות לדניסובים כגון קשת השיניים שלהם שהייתה ארוכה מאוד וגולגולתם הרחבה באופן מיוחד.
האם תכונות אלו יכולות לשפוך אור על אורח חיי האדם הדניסובי? האם הן יכולות להסביר כיצד שרד בתנאים הקיצוניים באזור סיביר? הדרך עוד ארוכה עד שנענה על שאלות אלה, אבל המחקר שלנו פותח צוהר חשוב להבנת ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני אדם זו לסביבתה, ושופך אור על תכונות שמייחדות אותנו ומבדילות ביננו לבין קבוצות האדם האחרות שלא שרדו"
