גילוי נדיר בסמוך לכותל: כתובת אשורית מתקופת בית ראשון
לראשונה נחשפה בירושלים כתובת אשורית מתקופת בית ראשון, ומספקת עדות ייחודית להתכתבות רשמית בין ממלכת יהודה לאימפריה האשורית. השבר הקטנטן, בגודל כ־2.5 ס"מ בלבד, נושא כתובת בכתב יתדות בשפה האכדית שנכתבה לפני כ־2,700 שנה, ומספרת על עיכוב בתשלום מס מצד ממלכת יהודה לאשור.
הממצא התגלה בחפירות רשות העתיקות ושיתוף עיר דוד, בסמוך לכותל המערבי והר-הבית, ומספק מידע חשוב על ההתנהלות הפוליטית והכלכלית בירושלים בתקופת הבית הראשון.
מה מספקת הכתובת?
לפי החוקרים, הכתובת, ככל הנראה חלק מבולה מלכותית, שנועדה לחתימת איגרת רשמית או משלוח מטעם חצר המלוכה האשורית. היא כוללת תאריך יעד, א' בחודש אב ומזכירה קצין מרכבה רמת דרג, האחראי על העברת מסרים רשמיים.
למרות שהשבר לא כולל אזכור מפורש לשם מלך יהודה אליו נשלח המשלוח, ההקשר הכרונולוגי והטקסט החלקי מאפשרים להניח כי הוא נשלח לחצרו של אחד ממלכי יהודה, ייתכן חזקיהו, מנשה או יאשיהו בראשית מלכותם.
חוקרים סבורים שמדובר בממצאים שהעידו על נקודת חיכוך מסוימת בין ממלכת יהודה לבין השלטון האשורי, אולי בהקשר למרד מיסים, כפי שמתואר במקרא על מרד חזקיהו מול סנחריב מלך אשור.
החפירה והגילוי המרגש
שבר החרס התגלה במסגרת סינון רטוב, במסגרת פרויקט "חוויה ארכיאולוגית" שבגן לאומי עמק צורים, בשיתוף רשות הטבע והגנים ועמותת עיר דוד. מוריה כהן, סיננה את העפר ונתקלה בחרס הקטן עם כתב יתדות, וסיפרה:
"הסתכלתי עליו מקרוב, וזה נראה לי כמו כתב יתדות ואכן כך היה. הצלחתי להיות האדם הראשון שנוגע בחרס הזה אחרי 2,700 שנה. זה ממצא של פעם בחיים."
הממצא התגלה בעפר שנסחף מתעלת ניקוז מרכזית מימי הבית השני, ככל הנראה מתוך מבנה קדום יותר מתקופת הבית הראשון. האתר ממוקם בשיפולי המדרון המזרחי של הגבעה המערבית של ירושלים, קרוב למתחם המקדש, עובדה שמעניקה לממצא חשיבות גדולה להבנת ההתפתחות העירונית והפוליטית של התקופה.
פיענוח הכתובת ושיתוף פעולה בין חוקרים
הכתובת פוענחה בשיתוף פעולה של ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ וד"ר ענת כהן-וינברגר מרשות העתיקות, יחד עם ד"ר פיטר זילברג מאוניברסיטת בר-אילן. לפי האשורולוגים, בולות מסוג זה נבדלות בגודלן ובצורתן מבולות מקומיות שנוצרו ביהודה, ונועדו לשמש אמצעי תיווך בין שליחי השלטון האשורי לשרי יהודה.
בדיקות פטרוגרפיות של הבולה מצביעות על כך שהיא לא יוצרה בירושלים, אלא הובאה ממרחק רב, ככל הנראה מאחד המרכזים המנהליים של אשור כדוגמת נינווה, אשור או נמרוד. ניתוח כימי של הרכב הבולה מתבצע בשיתוף ד"ר יהודית הרלבן מהמכון הגיאולוגי, במטרה לקבוע את מקור הייצור המדויק.
חשיבות הממצא להבנת ההיסטוריה
לדברי ד"ר איילה זילברשטיין, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות:
"הכתובת מספקת עדות ישירה להתכתבות רשמית בין האימפריה האשורית לבין ממלכת יהודה. היא מחזקת את הבנתנו בנוגע לעומק דריסת הרגל האשורית בירושלים, ומרחיבה את הידע על מעמד השכונה החדשה שהתפתחה על מורדות הגבעה שממערב למקדש."
החוקרים מציינים כי מדובר בשבר קטן בעל משמעות רבה, הפותח צוהר להבנת הקשרים המדיניים והמנהליים בין יהודה לאשור, ומהווה עדות ראשונה מסוגה לתקשורת רשמית בין ירושלים לבין האימפריה החזקה ביותר של התקופה.
הצגת הממצא לציבור
שבר החרס הייחודי יוצג לראשונה לציבור ביום ה' הקרוב, 23/10, בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", שייערך בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בירושלים, ביוזמת רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב.
לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו:
"הכתובת האשורית מתקופת בית ראשון שנחשפה בליבה של ירושלים היא עדות מרגשת למעמדה של העיר כבירת ממלכת יהודה לפני כ-2,700 שנה, וממחישה את שורשינו העמוקים בעיר."
עדות נדירה להתכתבות בין ממלכות
הממצא האשורי שהתגלה סמוך לכותל אינו רק ממצא ארכיאולוגי מרתק, אלא גם עדות ישירה לתקשורת רשמית ולחיכוך מדיני אפשרי בין ממלכת יהודה לאשור. השבר הקטן והנדיר הזה מהווה חלון ייחודי להבנת העמדה הפוליטית והחברתית של ירושלים בתקופת הבית הראשון, ומוסיף נדבך חשוב להבנת ההיסטוריה העתיקה של העיר ומעורבותה במערכת הפוליטית של המזרח התיכון הקדום.