רבים מתחילים ללמוד לפסיכומטרי כבר לאחר סיום לימודי התיכון או עם שחרורם מהצבא. פסיכומטרי הוא כלי הערכה מקיף המשמש כשער כניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.
זהו מבחן רב תחומי שמטרתו לבחון את היכולות האינטלקטואליות והאקדמיות של המועמדים ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ.
מה כולל הפסיכומטרי?
מטרתו העיקרית של מבחן פסיכומטרי היא לספק למוסדות האקדמיים אמת מידה אחידה להשוואה בין מועמדים מרקעים חינוכיים מגוונים. הוא מתוכנן לבחון כישורים וידע שנחשבים חיוניים להצלחה בעת לימודים גבוהים, מעבר לציוני הבגרות או הישגים קודמים. לפניכם כל מה שחשוב לדעת על הנושא:
נתחיל בכך שהמבחן נמשך כ- 210 דקות, והוא מורכב משמונה מקטעים לבחינת שלושה תחומי ידע עיקריים: יכולות כמותיות, כישורי שפה ושליטה באנגלית.
החלק הכמותי מאתגר את המועמדים בתחומי המתמטיקה השונים. למשל, הם נדרשים להפגין מיומנות בפתרון בעיות הקשורות לצורות ומרחבים, משוואות ונעלמים, ניתוח נתונים גרפיים, התמודדות עם סוגיות מספריות המוצגות בטקסט, וחישובי ממדים שונים.
החלק הלשוני בעברית בוחן את יכולות ההבנה והביטוי של הנבדקים. המשימות כוללות זיהוי קשרים מושגיים, הבנת מילים בעלות משמעות דומה, עיבוד והבנת טקסטים מורכבים, יכולת לנסח רעיונות באופן חלופי, ועוד מגוון מיומנויות לשוניות.
המרכיב שמוקדש לבדיקת השליטה באנגלית מחולק לשלושה תתי נושאים: הבנת הכתוב, ניסוח מחדש של רעיונות, והשלמת משפטים חסרים.
ציוני פסיכומטרי גבוהים כתנאי קבלה לתארים מבוקשים
תחומי הרפואה וההנדסה ידועים כמסלולי לימוד תחרותיים במיוחד, המושכים אליהם מועמדים רבים ומוכשרים. כתוצאה מכך, המוסדות האקדמיים מציבים רף גבוה מאוד לקבלה, במיוחד בכל הנוגע לציוני הבחינה הפסיכומטרית.
בפקולטות לרפואה, למשל, נדרש בדרך כלל ציון של 730 ומעלה, כאשר באוניברסיטאות המובילות הדרישה עשויה להגיע אף ל-750 ומעלה. בתחום ההנדסה, אף שהדרישות עשויות להיות מעט נמוכות יותר, הן עדיין גבוהות למדי, כאשר הציון הנדרש נע בדרך כלל בין 650 ל-700.
מעבר לתחומי הרפואה וההנדסה, קיימים מסלולי לימוד נוספים המציבים דרישות גבוהות בפני המועמדים. תחומים כמו משפטים, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, וכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטאות מובילות, גם הם דורשים ציונים גבוהים בבחינה הפסיכומטרית, לרוב בטווח שבין 650 ל-700. התחרותיות הגבוהה בתחומים אלו משקפת את הביקוש הרב למקצועות אלו בשוק העבודה ואת היוקרה המקצועית הנלווית אליהם.
עם זאת, חשוב לדעת שהציון בבחינה הפסיכומטרית אינו המדד היחיד שנלקח בחשבון בתהליך הקבלה. מוסדות אקדמיים מביאים בחשבון גם גורמים נוספים, כגון ממוצע ציוני הבגרות, הישגים במקצועות ספציפיים הרלוונטיים לתחום הלימודים המבוקש, וכן ראיונות אישיים המאפשרים להעריך כישורים בין-אישיים ומוטיבציה.
אם לא הצלחתם להשיג את הציון הפסיכומטרי הנדרש או שאתם מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה ללא התמודדות עם הבחינה הפסיכומטרית, אל תתייאשו.
קיימות אפשרויות רבות ומגוונות להשכלה גבוהה ולפיתוח קריירה גם ללא ציון פסיכומטרי גבוה. מוסדות אקדמיים מסוימים, בעיקר פרטיים, מציעים גמישות רבה יותר בתנאי הקבלה שלהם, כאשר חלקם מסתפקים בתעודת בגרות איכותית או מציעים מבחני כניסה פנימיים כחלופה לבחינה הפסיכומטרית.
בנוסף, ישנם תחומי לימוד ותארים אקדמיים שאינם דורשים ציון פסיכומטרי כתנאי קבלה. קיימים גם מסלולי לימוד מקצועיים ותוכניות הסבה שאינם דורשים ציון פסיכומטרי כלל, כגון לימודי תעודה, הכשרות מקצועיות, ומסלולי הסבה המאפשרים לבעלי תארים קודמים לרכוש התמחות בתחום חדש. אפשרויות אלו מספקות דרכים חלופיות לרכישת מיומנויות מקצועיות והתמחות בתחומים ספציפיים.
עם זאת, חשוב לזכור כי גם במסלולים שאינם דורשים פסיכומטרי, עדיין תידרשו להוכיח את כישוריכם ומחויבותכם ללימודים. מוסדות רבים יבחנו את הישגיכם הקודמים, ניסיונכם המקצועי, וכישורים רלוונטיים אחרים.
אבל אל תתנו לציון הפסיכומטרי לעצור אתכם מלהגשים את שאיפותיכם האקדמיות והמקצועיות. חקרו את האפשרויות הקיימות, התייעצו עם יועצי לימודים, ובחרו במסלול המתאים ביותר עבורכם להשגת מטרותיכם החינוכיות והקרייריסטיות.
