הליך גירושין הוא הליך שתמיד מורכב, ואם לבני הזוג המתגרשים יש ילדים משותפים, ובפרט קטנים – הליך הגירושין הופך למורכב עוד יותר. הסיבה לכך היא שיש לקבוע את זמני השהות של הילדים בין שני בני הזוג. מאמר זה יסביר, בין היתר, מהם זמני השהות המקובלים עם הילדים לאחר פתיחה בגירושין .
זמני שהות – מה זה אומר ומהם סוגי זמני השהות שיכולים להיקבע?
קביעת זמני השהות של הילדים בין שני בני הזוג (קרי, ההורים) היא, במילים פשוטות, הכרעה באשר לשאלה מתי הילדים ישהו אצל כל הורה.
לעתים, השאלה היא מיהו ההורה שאצלו הילדים ישהו יותר. הורה זה מכונה "ההורה המשמורן" ועקב היותו כזה, האחריות המוטלת עליו באשר לגידול הילדים היא משמעותית יותר מזו המוטלת על ההורה השני – מה שהופך את הוצאותיו הכספיות באשר לגידול הילדים, לגדולות יותר. זמני השהות נקבעים על ידי ההורים עצמם, ובמקרים שבהם ההורים לא מגיעים להסכמות בנושא – זמני השהות נקבעים על ידי ערכאה שיפוטית.
לרוב, אמם של הילדים היא ההורה המשמורן, בעיקר אם הילדים הם "בגיל הרך", כלומר עד גיל 6. ואולם, חשוב להבהיר שבית המשפט פועל בהתאם ל"עיקרון טובת הילד". כלומר, אם מוכח שהאם מזניחה את הילדים, או לא מסוגלת לדאוג לרווחתם, ולטובת הילדים כדאי שהאב יהיה ההורה המשמורן – האב מקבל את המשמורת על הילדים. כך גם קורה כשהאם מוותרת על המשמורת על הילדים מרצונה החופשי. כך או כך, הילדים גרים בפועל אצל ההורה המשמורן, ועם ההורה השני הם מתראים מספר פעמים מוגדר בשבוע, ו/או מתארחים אצלו בסופי שבוע.
חשוב להבהיר שכיום, אין כל הכרח שהורה אחד יהיה ההורה המשמורן. המשמורת על הילדים יכולה להיות משותפת, כלומר הילדים שוהים בכל שבוע אצל כל הורה באופן שווה, והאחריות על הילדים היא משותפת ושווה בין שני ההורים. משמורת משותפת נקבעת על פי הסכם גירושין, שצריך להיות מאושר על ידי ערכאה שיפוטית.
קיים סוג שלישי של משמורת, שמכונה "משמורת מפוצלת": אם לבני הזוג יש מספר ילדים משותפים, כל אחד מההורים נוטל חזקה על ילדים אחרים, מה שגורם לכך שהילדים למעשה לא גדלים יחד. ואולם, הדבר בהחלט עלול להוביל לקרע בין הילדים לבין ההורים, וכן לקרע בין ילדים מסוימים לבין ילדים אחרים, לרוב משמורת מפוצלת לא נקבעת.
לפורטל גירושין לאזרח: https://www.todivorce.co.il
יש לקבוע זמני שהות גם באשר לחגים ולחופשות
בני זוג שמתגרשים צריכים מלכתחילה לקבוע זמני שהות עם הילדים גם באשר לחגים ולחופשות, כלומר לא רק באשר לימי חול ולסופי שבוע. גם באשר לנושא זה, אם בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמות – הם צריכים לפנות לערכאה שיפוטית.
זמני השהות המקובלים עם הילדים לאחר גירושין באשר לחגים ולחופשות, הם:
- כאשר מדובר בחג די ארוך, למשל סוכות או פסח – הילדים לא שוהים במשך כל החג אצל אותו הורה, אלא בחצי הראשון של החג אצל הורה אחד, ובחצי השני – אצל ההורה השני.
- אין חגים קבועים לכל הורה, אלא בכל שנה הילדים שוהים בחג מסוים אצל הורה אחר. למשל, אם בחג השבועות האחרון הילדים שהו אצל האב – בחג השבועות שלאחר מכן על הילדים לשהות אצל האם.
שינוי זמני השהות עם הילדים
זמני השהות עם הילדים נקבעים בשאיפה שהם יהיו קבועים. עם זאת, במקרים מסוימים אפשר, ואף צריך – לשנות את זמני השהות עם הילדים. מקרים אלה הם, למשל:
- כשאחד ההורים לא עומד בזמני השהות שנקבעו
- כשאחד ההורים נוהג באלימות כלפי הילדים, ובאופן כללי לא דואג לצרכיהם הבסיסיים
- כשאחד ההורים עובר דירה, ובכך המרחק הגיאוגרפי בין בתי שני ההורים גדל/קטן והופך את הסדרי השהות לקשים ליישום או ללא יעילים
- כשהילדים גדלים ומעוניינים שזמני השהות ישתנו, ומשכנעים את הערכאה השיפוטית שהשינוי אכן יהיה לטובתם
- מקרי ניכור הורי.
יש להגיש את התביעה לשינוי זמני השהות (המוכרת בשם תביעה לשינוי משמורת) לערכאה השיפוטית שקבעה במקור את זמני השהות. אם זמני השהות לא נקבעו על ידי ערכאה שיפוטית, אלא על ידי הסכם בין בני הזוג, יש להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אך בני הזוג רשאים לבקש שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בתביעה – אם הם מעוניינים בכך.
