היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה היום לבג"ץ כי החל מ-1 באפריל 2024, לא יהיה בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס בני ישיבות. הודעתה צפויה לעורר הדים רבים בזירה הפוליטית והציבורית. גורמים חרדיים הביעו התנגדות חריפה להודעה, ואילו גורמים אחרים הביעו תמיכה בה.
נכון לעכשיו, לא ברור מה יהיו ההשלכות המעשיות של הודעת בהרב מיארה. ייתכן שהיא תביא לחידוש גיוסם של בני ישיבות, או שהיא תוביל לחקיקת חוק גיוס חדש בהקדם.
שוויון בנטל תוך תמיכה בלומדי התורה
חובת הגיוס לצה"ל היא אבן יסוד בחברה הישראלית. היא מבטאת את ערך השוויון בנטל ואת הזיקה ההדדית בין אזרחי המדינה. עם זאת, חובת הגיוס מעוררת גם שאלות מורכבות בנוגע למימוש ערכים אחרים, כמו חופש הדת והמצפון והתמיכה בלומדי התורה.
חשוב למצוא פתרון שיאזן בין ערכים אלו. מצד אחד, יש לשמור על חובת הגיוס ועל עקרון השוויון. מצד שני, יש להכיר בחשיבות לימוד התורה ולתמוך באלו שבוחרים בדרך חיים זו.
פתרון אפשרי הוא יצירת מנגנון שיאפשר פטור מגיוס לבחורי ישיבות שמקדישים את כל זמנם ללימוד תורה. מנגנון זה צריך להיות מוגדר וברור, וצריך לוודא שאכן מדובר באלו שבאמת לומדים באופן רציני ומעמיק.
במקביל, יש להבטיח שמי שלא לומדים כל היום יתגייסו לצה"ל לאחר שנות הלימודים שידחו. גיוס זה חשוב לא רק לצורך ביטחון המדינה, אלא גם עבור אותם צעירים, שכן הוא יאפשר להם להשתלב בחברה הישראלית ולפתח את כישוריהם.
פתרון זה יאפשר הן לשמור על חובת הגיוס והן לתמוך בלומדי התורה. הוא יבטיח שוויון בנטל תוך התחשבות בצרכים ובערכים של כלל אזרחי המדינה.
בנוסף, חשוב לציין שפתרון זה צריך להיות מלווה בדיאלוג פתוח ומכבד בין כל הגורמים המעורבים. דיאלוג זה יאפשר הבנה הדדית ויצירת פתרון שיהיה מקובל על כולם.
