סיכום הכנסות בתי החולים הכלליים במדינת ישראל

משרד הבריאות מפרסם הערב את הכנסות בתי החולים הכלליים במדינת ישראל.

הכנסות בתי החולים הכלליים במדינת ישראל בנויות מפעילות רפואית, תכניות לאומיות, מענקים וכיסוי גירעונות.

ועדת המחירים, שבראשה עומד משרד האוצר, מחליטה על המחירים של השירותים הרפואיים, והתקציב השוטף למערכת האשפוז נקבע במסגרת דיוני התקציב מול משרד האוצר.
 

האגף לפיקוח על מערך האשפוז במשרד הבריאות מפרסם טיוטת דוח פיננסי לשנת 2018 על כלל בתי החולים הציבורים-כלליים במדינת ישראל שאחראים לפעילות רפואית בהיקף של 30 מיליארד ₪ בשנה. בטיוטת הדוח ניתן למצוא מידע השוואתי בין בתי חולים לפי בעלות, מחוז וגודל.

החידוש בפרסום הנוכחי הוא שבמקביל תעלה לאוויר מערכת BI שתאפשר לציבור להפיק דוחות שונים עם המידע, ותאפשר לבתי החולים להשוות את ביצועיהם ביחס לשנים קודמות וביחס ליתר בתי החולים.
 

הנתונים המובאים ממחישים את מצבו הפיננסי הקשה של מערך האשפוז הציבורי בישראל. כאשר כל 27 בתי החולים, ללא יוצא מן הכלל, מציגים גרעון מפעילות רפואית, בשנת 2018, משרד הבריאות מציע רפורמה במימון בתי החולים הציבוריים, שתתקן עיוותים שנוצרו והתפתחו על-פני למעלה מ-2 עשורים.

הרפורמה תישען על 3 רגליים – תקצוב לאומי ראוי, משילות וקידום אחריותיות תקציבית בקרב בתי החולים, והתאמת המחירים ושיטת ההתחשבנות.

הרפורמה תארגן מחדש את מערך התמריצים בצורה שתעודד התייעלות וניהול נכון יותר של הפעילות הרפואית לפי פרמטרים שקופים ואחידים בהתאם ליעדים שיציב משרד הבריאות, הן בבתי החולים והן בקשר עם הקהילה, תוך הקפדה ושיפור מתמיד באיכות ובטיחות השירות הרפואי וכמובן שיפור רמת השירות והקשר עם ציבור הפונים.
 
הנתונים המרכזיים המופיעים בדוח הפיננסי לשנת 2018:

· בתי החולים בישראל היו אחראים לפעילות רפואית בהיקף של כ-30 מיליארד ₪, על פי מחירון יום אשפוז של משרד הבריאות.

· עלות הפקת הפעילות הרפואית הסתכמה לסך של כ-29.4 מיליארד ₪

· בתי החולים נתנו הנחות לקופות בסך כולל של כ- 6.2 מיליארד₪, רובן (90%) מתוקף הרגולציה הכלכלית המוטלת עליהם על-ידי הממשלה, אשר מחייבת את בתי החולים לתת הנחות לקופות החולים.

· הכנסותיהם נטו של בתי החולים (כספי ההכנסות שהתקבלו בפועל) מאותה פעילות הסתכמו לסך של כ-23.8 מיליארד ₪ בלבד. ההפרש בין ההכנסות ברוטו לנטו ניתן כהנחות לקופות החולים (6.2 מיליארד ₪/ 21%) .

·  גירעונות משק האשפוז לפי סוג בית החולים: בתי החולים הממשלתיים 1.892 מיליארד ש"ח, כללית 2.253 מיליארד ש"ח ובתי החולים הציבוריים עצמאיים 546 מלש"ח.
 
 

·  מספר מיטות טיפול נמרץ לנפש במחוזות הצפון והדרום הינו הנמוך ביותר מבין כל המחוזות.

·  הכנסות כלל בתי החולים גדלו בשיעור ממוצע של 3% (ריאלי).

·  כלל בתי החולים במערכת גרעוניים, מצב זה נגרם מכך שהעלות הממוצעת לשקל תפוקה (0.95) גבוה מההכנסה נטו הממוצעת לשקל תפוקה (0.81).

·  הממשלה מזרימה כחמישה מיליארדי שקלים לסגירת גירעונות בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של הכללית.

בתי החולים הציבוריים זוכים להעברות במסגרת תוכניות הבראה או מבחני תמיכה שוטפת בסך של 350 מיליוני שקלים.

שר הבריאות, חה"כ יולי אדלשטיין אמר על פרסום הדו"ח: "בתי החולים הציבוריים הכלליים בישראל מהווים תשתית בריאות לאומית חיונית. אמירה זו מקבלת משנה תוקף בימים אלו, בהם אומות העולם מתמודדות עם התפרצות מגפת הקורונה, ובתי החולים הציבוריים מצויים בחוד החנית של המאבק בקורונה. מרגע שנכנסתי לתפקידי אני פועל מול מנהלי בתי החולים כדי שיתעסקו בטיפול בחולים ולא בדאגה למצבם הפיננסי. הדוח מהווה כלי מרכזי לקבלת החלטות ומציב בפני הממשלה אתגרים ברורים לטיפול. משרד הבריאות ימשיך להיות שקוף בהנגשת המידע לציבור ובסיוע לבתי החולים הציבוריים".
 

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לויהתייחס גם הוא לפרסום הדו"ח: "מצבם הפיננסי של בתי החולים הציבוריים אינו פשוט, אך למרות הגירעון המובנה במערך האשפוז, היכולת של המערכת להגיב למשבר בשעת חירום מעוררת כבוד.

ברצוני לשבח את בתי החולים, קטנים וגדולים כאחד, על הירתמותם למאבק ועל נכונותם לקיים את הנחיות המשרד חרף המשמעויות הכספיות הנגזרות מהן, כל זאת לטובת בריאות הציבור.

לאחר שבתי החולים הוכיחו את מחויבותם, הגיע העת בה אנו נדרשים למלא את מחויבותנו – הגדלת עוגת התקציב של בתי החולים וחלוקה הוגנת שלה באמצעות רפורמה במימון בתי החולים הציבוריים. רק כך נבטיח את חוסנה הרפואי של המערכת".