בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, נעתר לבקשתה הדחופה של אם, להתיר לה לצאת מהארץ למשפחתה עם ביתה בת ה-4.5 חודשים בשלל חששה מהמלחמה, למרות התנגדותו הנחרצת של האב וחששותיו שהאם לא תחזיר את הקטינה לארץ. עם זאת, הגביל בית המשפט את השהייה בחו"ל לתקופה קצובה של 30 ימים וכן הורה, בין היתר, על הפקדת ערבויות בסכום של 100,000-150,000₪ בקופת בית המשפט, כתנאי להוצאת הקטינה מן הארץ.
האם ביקשה לצאת מהארץ למשפחתה בשל המלחמה
האם עלתה לארץ לפני כשלוש שנים, מתוך רצון להשתקע בארץ מטעמים ציוניים. בארץ הכירה את האב ומהיכרותם זו נולדה הקטינה. כיום בני הזוג פרודים . לאחר פרוץ המלחמה, הוצע לאם משגרירות ארצה, לטוס בטיסת חירום לארץ מוצאה בשל המלחמה. האם ביקשה לעשות כן אך האב סירב לאפשר לה להוציא לקטינה דרכון ולהוציאה מהארץ. האם טענה, כי היא גרה בדירה שכורה ללא ממ"ד בצפון הארץ וכל פעם שנשמעת אזעקה היא נאלצת לגור עם הקטינה למקלט ציבורי חיצוני לבניין ולכן, מבקשת לטוס לזמן קצר למשפחתה בחו"ל ולנוח שם מעט מרחשי המלחמה.
האב חשש שהאם תחטוף את הקטינה ולא תשוב ארצה
האב התנגד להוצאת הדרכון לקטינה להוצאתה מהארץ שכן, הביע חשש כן כי האם לא תשוב ארצה וישנו סיכוי גדול שתישאר אצל משפחתה בחו"ל שכן, אפילו א הציגה לו כרטיס טיסה בחזרה לארץ.
האב טען, כי הציע לאם מספר פתרונות שיש בהם לפתור את חששותיה מהמלחמה לרבות, לגור עימו במרכז הארץ, או לשכור חדר בבית מלון ואף הציע לתת לה סכום כסף שיספיק למספר חודשי שכירות של דירה עם ממ"ד במרכז הארץ – אך היא סירבה לכל הצעותיו.
האב ציין, כי הינו אב מסור ולמרות שהאם גרה עם הקטינה בצפון הארץ, הוא נוסע לשהות עם הקטינה פעמיים שלוש בשבוע והוא גם משלם את הוצאות הקטינה (ואף ביתר מתוך בחירה) ולכן, אין לקפח את זכויותיו כאבי הקטינה ואין לקחת סיכון שהאם תחטוף את הקטינה.
חששו של האב גובר עוד יותר, כאשר טוען הוא כי האם גם כך מנסה לחבל בקשריו עם הקטינה ואף ניסתה לשכנע אותו לוותר על אבהותו.
האם הבטיחה לשוב לארץ
האם הסבירה כי הינה סטודנטית לפני השלמת התואר וכן, עובדת היא במקום עבודה מסודר בארץ ויש לה חברים ומכרים רבים בארץ ולכן, אין לה כל סיבה שלא לשוב ארצה וכל שמבקשת היא, זה לצאת מהארץ לזמן קצר לשהות עם הקטינה ביחד עם משפחתה הרחק מהמלחמה.
בית המשפט ביצע איזון והחליט – האם יכולה לטוס עם הקטינה
עו"ד איתן ליפסקר מסביר כי בית המשפט בחן בכובד ראש את השיקולים, כשבמרכז השיקולים כמובן, ניצבת טובת הקטינה. מאחר וטובת הקטינה בגיל כזה מושפעת ישירות מטובת האם, הרי שיש לאפשר לאם לטוס למשפחתה בחו"ל.
נכון הדבר שחששו של האב מוצדק והוא חרד לזכותו כהורה הקטינה, אך בקשתה של האם מצטיירת כאמינה ואין סיבה להאמין כי תחטוף את הקטינה.
על מנת להבטיח חזרת האם במועד, בין היתר, הוגבלה היא בתקופת הנסיעה (30 ימים בלבד) וכן, חויבה בהפקדת עירבון בסכום של לפחות 100,000₪ שיושבו לה רק עם חזרתה ארצה.
קשה לדמיין את האחריות על כתפי השופטת במקרה כזה, הרי מצד אחד, חייבת היא לחשוב על טובת הקטינה כשזה אומר גם לאפשר לאימה לנסוע לבקר את משפחתה בחו"ל ומצד שני, קיים חשש גדול כי האם לא תשוב ארצה ואז יקופחו זכויות האב.
לקריאת פסק הדין המלא ראו: 1660-07-23.
