סדציה פליאטיבית – כל מה שאתם צריכים לדעת
בשלהי 2022 עלה לכותרות הליך רפואי מבוקר שאינו מוכר במיוחד, סדציה פליאטיבית, זאת בעקבות בחירתה של קריינית הרדיו הוותיקה שמירה אימבר לעבור את ההליך כתוצאה מהתמודדות ארוכת שנים עם מחלה חשוכת מרפא. חשוב להבין שהליך הסדציה (הרדמה) פליאטיבית שונה לחלוטין מהמתת חסד, שאינה חוקית בישראל.
החוק הישראלי אינו מאפשר לבצע המתת חסד, שהיא בעצם הליך שמסיים את חייו של המטופל שבחר בכך. סדציה פליאטבית לעומת זאת, היא בראש וראשונה הליך הפיך. מדובר בהרדמה באמצעות תרופות שניתנת להפסקה בכל שלב. מטרת ההליך היא למנוע בל, ולאפשר לאדם החולה לישון בנוחות וללא כאבים, עד למותו הטבעי.
שינה מבוקרת, נטולת סבל בימים ובשעות האחרונות
סדציה פליאטיבית מבוססת על הרפואה הפליאטבית, תחום מקצועי ברפואה שמטרתו למנוע סבל וכאב ולאפשר איכות ונוחות חיים מקסימליות לאדם הסובל ממחלה חשוכת מרפא בשלבים מתקדמים. זהו תהליך המיועד למנוע סבל מחולים סופניים בשלבים האחרונים של מחלתם (נוטים למות), זהו תהליך מבוקר העושה שימוש בתרופות להרדמת החולה עד למצב של הורדה מהותית ברמת ההכרה. במסגרת הליך הסדציה, ההליך אינו מקצר או מסיים חיים, אלא מביא למצב של שינה עמוקה ומינימום הכרה.
אז מה בין המתת חסד לסדציה פליאטיבית? כפי שמסביר ד"ר רוני צבר, המייסד והמנהל הרפואי של צבר רפואה: "בעוד שבהליך המתת חסד המטרה היא מוות, בסדציה מדובר על פעולה הפיכה שמטרתה מניעת סבל".
"הסדציה הפליאטיבית מוגדרת פעולה רפואית חוקית ומוכרת בישראל, כאשר מטרתה היא הקלה ומניעת סבל מאנשים הנמצאים בשלבים האחרונים של חייהם, כך שהם לא יצטרכו לסיים את חייהם בסבל וייסורים. מהות ההליך מגיעה מעולמות הרפואה הפליאטיבית, תחום שהולך וצובר מודעות ומיועד להקל על חולים סופניים לקראת מותם." כך ממשיך ומסביר ד"ר רוני צבר, מומחה בינלאומי ברפואה פליאטיבית.
מתי ניתן לבצע סדציה פליאטיבית?
כדי שיהיה אפשרי ליישם את הסדציה הרפואית במסגרת הגדרות החוק בישראל, יש לעמוד בשלושה קריטריונים:
- החולה מוגדר/ת כחולה הנוטה למות, לפי הגדרות חוק החולה הנוטה למות.
- קיים סבל גדול ומשמעותי.
- מוצו כל האפשרויות הטיפוליות והרפואיות להקלה על סבל המטופל/ת.
"ההחלטה מה לעשות בשלבים הסופיים של מחלה, אינה רק בידי המשפחה. גם החולים עצמם, כאשר הם במצב צלול כמובן, יכולים להחליט ולהגדיר מה לעשות, לפני המוות וגם לאחריו. כך חולים יכולים למשל לבקש לא להיות מחוברים למכונות הנשמה, לא להיות מוזנים מלאכותית, לא לבצע פעולות החייאה וכאמור גם סדציה. אז אמנם אסור לנתק חולה ממכונת הנשמה (צורה אחת של ביצוע המתת חסד), אך ניתן לבקש מראש שלא יחברו למכונת הנשמה". כך מרחיבה ומעמיקה עו"ד קליפר-דוגמא.
איך זה עובד?
כפי שכבר הוסבר, בעוד שבהמתת חסד המטרה היא סיום החיים של החולה הנוטה למות, בסדציה הפליאטיבית המטרה היא מניעת סבל ומדובר כמובן בפעולה הפיכה. את ההרדמה עצמה מבצעים באמצעות תרופות ייעודיות ובתהליך מאוד מבוקר ומפוקח. לאחר 24 שעות של הרדמה, אם המטופל אינו נמצא בכאבים חזקים מאוד, מעירים אותו ובודקים האם יש הקלה. יש מטופלים אשר לאחר שינה ארוכה ועמוקה חשים מספיק הקלה כדי לא להמשיך בהרדמה בינתיים.
"מאוד חשוב להדגיש ולהבין כי סדציה כזו לא מתבצעת בחלל ריק, אלא כחלק משירות מקיף ומותאם אישית של טיפול פליאטיבי, בבית או בבית חולים, באמצעות צוות פליאטיבי מיומן ומנוסה" כך מסביר ד"ר רוני צבר. "ישראל היא מדינה מתקדמת מאוד בטיפול הפליאטיבי שהיא מציעה, כאשר חולים עם מחלות מקצרות חיים בשלבים מתקדמים, זכאים לטיפול פליאטיבי מקיף, במימון מלא, בבית או במוסד רפואי."
כמו בכל ההחלטות הנוגעות לסיום החיים, חשוב מאוד לשבת, לחשוב, לדון בנושא ולקבל החלטות מושכלות מראש, כמו למשל האם לבקש סדציה פליאטיבית. חשוב שכמה שיותר יהיה מוכן ורשמי מראש וגם להגדיר מיופה כוח (אחד או כמה) שיוכל לחתום ולהגדיר צעדים במצב בו החולה הנוטה למות כבר אינו מתקשר או אינו צלול מספיק.
הסדציה הפליאטיבית מעניקה מענה ליכולת של אדם לשלוט על חייו ועל גופו, לצד קדושת החיים, בכך שההליך מונע סבל בצורה מקיפה ועמוקה. לא מבצעים את הסדציה בקלות ראש ותמיד רק עם בקשה של האדם החולה והסובל ו/או משפחתו הקרובה.
