מאות חוכרים, מוסדות ציבור ובתי מלון הגישו עתירה תקדימית לבג"ץ נגד קק"ל, רשות מקרקעי ישראל והפטריארכיה היוונית, בטענה שעסקת ענק מאיימת על נכסי העם היהודי בלב הבירה. העותרים דורשים: לעצור את "עסקת הכניעה" ולהבטיח את המשך זכויות החכירה לצמיתות
בצעד חסר תקדים, הוגשה הבוקר (ד') לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, עתירה שמכונה "עתירת המאה", על ידי מאות חוכרי דירות, מוסדות ציבור ומלונות. העותרים יוצאים נגד הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, חברות נדל"ן פרטיות ועיריית ירושלים – בדרישה לעצור עסקת ענק שמסכנת את עתידם של שטחים בהיקף 571 דונם בלב ירושלים.
העתירה עוסקת בקרקעות יוקרתיות בשכונות טלביה, רחביה, ניות, גן הפעמון ועמק המצלבה – שנחכרו לקק"ל בשנות ה־50 לתקופה של 99 שנים. ב־2016 נמכרו זכויות הבעלות לפטריארכיה לשותפות "ניות קוממיות", וב־2023 נמכרו שוב לטייקון האמריקאי גארי ברנט בכ־750 מיליון שקל. לטענת העותרים, מדובר ב"עסקת כניעה" שמאיימת להפקיע את זכויות החוכרים, ולמעשה – להפקיר את נכסי העם היהודי.
"הבעלות דה־פקטו כבר בידינו – קק"ל לא מגינה על הציבור"
על פי העתירה, החוזים ההיסטוריים מקנים לקק"ל זכות הארכה לצמיתות, במחיר סמלי וללא התערבות מצד הבעלים. חוות דעת שמאית שהוגשה מטעם העותרים, מפרטת כי 99.44% מערך הקרקעות שייך בפועל לחוכרים, בעוד הבעלות הנרכשת בידי החברות מהווה רק כ־0.56%. חוות הדעת מסתמכת על מאות עסקאות, חוזים ותקדימים משפטיים, כולל פסקי דין המעידים על שליטה מלאה של קק"ל בקרקע.
עוד נחשף כי קק"ל משלמת לכנסייה היוונית סכום שנתי של כ־34 אלף דולר בלבד עבור כלל השטח – המורכב מכ־1,000 יחידות דיור, מוסדות ציבוריים, שלושה מלונות ושטחים ירוקים נרחבים.
המאבק הציבורי הופך משפטי
מטה הפעולה שמאחורי העתירה, "המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל", טוען כי במשך שנים קיבלו החוכרים הבטחות ריקות מקק"ל ורמ"י, בזמן שחברות פרטיות ניסו להחתים דיירים על הסכמים דרקוניים: "לאחרונה התפרסמו שמועות על עסקה שתשאיר את החוכרים בני ערובה של יזמים אגרסיביים. קק"ל מוותרת על מיליארדים מנכסי העם היהודי – ולא עושה דבר כדי להגן עליהם".
לדברי עורכי הדין אילן סופר, אלעד בקר ודניאל צופין, המייצגים את העותרים: "מדובר באחת העתירות המשמעותיות שהוגשו לבית המשפט הגבוה לצדק. מדובר בגורלן של מאות משפחות ונכסי ציבור. ככל שמתעמקים בפרטי העסקה – קשה יותר להבין את מניעיה של קק"ל, שאמורה להגן על אדמות הלאום, אך בפועל פועלת בניגוד מוחלט למטרותיה ההיסטוריות".
"קק"ל הפכה מגוף ציוני לגוף מסחרי"
בעתירה נטען כי קק"ל של היום אינה עוד הגוף שפעל למען גאולת קרקע: "ההבטחות לחוד – והמעשים לחוד. קק"ל פועלת ללא מנכ"ל קבוע, בלי הנהלה מסודרת, ומתנהלת בחוסר שקיפות. נדרשת התערבות של בית המשפט כדי לעצור את מה שנראה כגזל שיטתי של רכוש לאומי".
העותרים דורשים מבית המשפט להוציא צו ביניים שיאסור על קק"ל לחתום על הסכמים מול החברות הפרטיות, ולחייב אותה ורמ"י להצהיר כי החכירה תוארך לתקופה בלתי מוגבלת – כנדרש מהסכמים שנחתמו מראש.
הורים לילדים עד גיל 3? מאות שקלים בדרך לחשבון – ההפקדה מחר
