ראשראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו הגב' שרה נתניהו נפגשו היום בלשכת רה"מ עם מדליקי המשואות ונושאת דבר השורדים בעצרת הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ״א.
ראש הממשלה נתניהו ורעייתו התרגשו לשמוע את הסיפורים המרגשים והאמיצים של שורדי השואה מניה ביגנוב, הלינה פרידמן, שמואל נער, שרה פישמן, זהבה גאלאל ויוסי חן שידליקו את המשואות בעצרת הממלכתית בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מחר ביד ושם, ורוזה בלוך שתישא את דבר השורדים בטקס.
ך
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו, העם שלנו, היינו כמו אבק ברוח. לפני שלושת רבעי מאה שנים היינו אבק, אבק אדם. עשו בנו כרצונם, והיינו עלה נידף. עכשיו אתם יושבים פה, בחדר הקבינט של ממשלת ישראל. בחדר הזה, מתקבלות החלטות כמעט כל יום, שבאות גם לבנות את המדינה שלנו, אבל גם להילחם באלה שרוצים להשמיד אותה. כי הצוררים לא נעלמו הם פשוט החליפו צורה וכתובת. הם עדיין שם.
תסתכלו על המפה הזאת מאחוריכם. ישראל היא מדינה קטנה, אחת המדינות הקטנות בעולם, היא מדורגת כיום כמעצמה השמינית. לא על ידינו, אלא על ידי מכון מחקר ששואל 20,000 בעלי דעה ברחבי מדינות רבות. כל שנה הם שואלים וישראל מדורגת על ידם כמעצמה השמינית בעולם.
כוח החיים שלכם הוא כוח החיים של העם שלנו שחזר למקום הזה, הקים את המדינה. יחד אנחנו מחוללים כאן את הפלא שאתם חוללתם, כל אחד ואחת מכם בחיים שלכם. זהו פלא גדול, יש לו הסברים רציונליים אבל גם יש לו הסברים שהם בלתי נתפסים.
אני רוצה שתנצרו את הרגע הזה, כפי ששרה ואני נוצרים אותו, שאתם פה יושבים במושב ההיגוי של מדינת היהודים שקמה לתחייה, והיא פלא בין העמים. אינני רוצה להגיד לכם שהקיום הזה מובטח, הוא דורש חידוש כל הזמן, של כוח החיים, כוח היצירה וגם כוח ההתנגדות שלנו. אבל אם יש משהו שעומד לנגד עיניי כל יום כשאני יושב על ההגה, ואיני מגזים, זה הסיפור שלכם ושל אלה שהיו כאן לפניכם, ולפניכם. זה מה שאנחנו עושים פה, אנחנו משנים את תולדות היהודים. תודה רבה לכם על כל מה שעשיתם".
רעיית רה"מ הגב' שרה נתניהו הוסיפה: ״אני זוכרת שבאחד המפגשים שוחחנו עם מדליקי המשואות, שישבו בדיוק איפה שאתם יושבים, ומישהי אמרה 'אני לא רוצה להיקרא ניצולת שואה אלא אני רוצה להיקרא שורדת שואה'. אני חושבת שזה כל כך נכון, כשאני רואה אתכם, ואני רואה את האומץ, את הגבורה ואת הסיפורים – אתם באמת שורדים.
בשבילי אתם מייצגים גם את עצמכם, אבל גם את כל האחרים שלא הצליחו לשרוד. אתם משמשים להם לפה ולזיכרון. זה כל כך חשוב שאתם מספרים את הסיפורים שלכם ושל כל הרבים שלא הגיעו לספר את הסיפור שלהם, שזה גם כולל את המשפחה שלי".
