ברגלה של שולה אליהו מפסגת זאב התפתח זיהום קשה בעקבות מחלת הסוכרת. לאחר שכבר התחילו לדבר אתה על כריתה כאחת האפשרויות לטיפול ובניסיון אחרון להימנע מכך, נשלחה אליה האחות תמר גרונר מהיחידה לטיפולי בית במכבי, והצילה את רגלה
לפני כשנתיים, התפתח ברגלה של שולה אליהו, זיהום משמעותי וקשה לריפוי. בשל חומרת המצב, כבר התחילו לשקול אפשרות לכריתה של חלק מהרגל, אך אז פגשה שולה את תמר גרונר, אחות במכבי ויחד הן החליטו להילחם כל הדרך עד לריפוי. כיום לאחר כשנה וחצי של טיפול, רגלה של אליהו נמצאת בהחלמה כמעט מלאה.
צילום: שאטרסטוק
"אומנם סבלתי סבל נוראי, אבל ידעתי בלבי שאני יכולה להירפא. הרגשתי שיהיה לי יותר קשה להישאר בלי רגל, מאשר לנסות ולשקם אותה", מספרת אליהו. "ואז המחלקה לטיפולי בית של מכבי שירותי בריאות שלחו אליי את האחות תמר גרונר 'המלאך בלבן', שהגיעה לטפל בי במהלך תקופה ארוכה.
לאורך הדרך חוויתי משברים ודיכאונות, אך תמר טיפלה, תמכה והאמינה בי כאשר אף אחר לא האמין בי. עם התמיכה שלה, הרגשתי שאני יכולה לנצח הכל".
האחות גרונר נשלחה אל ביתה של שולה דרך 'היחידה לטיפולי בית', והחלה ללוות אותה לאורך כשנה וחצי על בסיס שבועי ולעיתים יומיומי.
מלבד הפן הרפואי שכולל טיפול תרופתי, חבישות, תרגול של ריפוי בעיסוק ועוד, גרונר לא הפסיקה לחזק, לעודד ולתמוך, עד אשר מצבה של אליהו השתפר מבחינה פיזית ורגשית כאחד. "היא עשתה מעל ומעבר.
חוץ מהטיפול הרפואי והתמיכה הרגשית, היא גם עזרה לי גם בדברים שלא היו קשורים ישירות לטיפול כמו מיצוי זכויות", מספרת אליהו.
"אני מאד מתרגשת מההצלחה של שולה", מספרת גרונר. "היחידה לטיפולי בית מורכבת מצוות שנותן טיפול רפואי בבית המטופל שמרותק לביתו מסיבות רפואיות או מסיבות לוגיסטיות כאלה ואחרות. הצוות כולל אחיות, רופאים, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיה, עובדת סוציאלית ועוד.
במקרים כמו של שולה, קיים גם ליווי של מרפאת פצע. אנו משתמשים בכל המשאבים שלנו על מנת לתת טיפול הולם ומקיף למטופלים אם בטיפול רפואי, בליווי, הסעה באמבולנס שהיחידה מספקת ובכל מה שניתן על מנת להקל עליהם ולהביא אותם להחלמה".
"בזכות האחות תמר גרונר הרגל שלי ניצלה והעבודה הקשה הייתה שווה את זה", מסכמת שולה. "העובדה שבמצבי הנוכחי הגיע צוות כל כך מקצועי לטפל בי בבית על בסיס קבוע, היא לא מובנת מאליה וחשוב שאנשים במצבי ידעו שקיימת להם האופציה הזאת. טוב לדעת שקופת החולים והצוותים היו שם בדיוק כשהייתי זקוקה להם ועל זה לנצח אהיה אסירת תודה".
