האישה שנלחמת למען החקלאים ובעלי המשקים יוצאת כעת למאבק לשינוי המקוואות בישראל◾סיפורה של עו״ד רחל פרץ גלאם, מנכ״לית עמותת ״אהבה תהילה״📸מילן מועלם
רחל פרץ, בת 40, נשואה+3, מתגוררת במושב שדה עוזיהו.
את דרכה כפעילה למען הקהילה החלה עם גיוסה לצה״ל. היא יצאה לקורס קצונה ושירתה כקצינת קישור וכוח אדם ביחידת מילואים. לאחר מכן קודמה לראש התא לדין משמעתי בפרקליטות הצבאית: ״זה היה תפקיד מעניין מאוד וזה מה שדירבן אותי ללמוד במשפטים ולעסוק בעריכת דין.״
בשנת 2004, פרץ השתחררה מצה״ל בדרגת סרן, והחלה ללמוד משפטים בקרייה האקדמית אונו. במקביל ללימודי המשפטים, שימשה כעוזרת מנכ״ל בחברת ״רות קרגו״ העוסקת בשילוח בינלאומי וניהול שרשרת אספקה. לאחר סיום לימודיה, התמחתה במשרד עו״ד אלדד שורק העוסק בתחום דיני מקרקעין על כל רבדיו (אגודות שיתופיות, דיני תכנון ובנייה) וכן בדיני נזיקין (תאונות דרכים ונזקי גוף).
לאחר שסיימה את התמחותה, קיבלה הצעה יוצאת דופן ונקראה לשוב לשורות צה״ל. הפעם כאחראית על גיבוש וניסוח עמדת צה״ל בנוגע להצעות חוק שונות אשר עלו בכנסת: ״מדובר בתפקיד מאתגר ומשמעותי וזו הייתה הזדמנות עצומה עבורי כעורכת דין בראשית דרכה.״
עם סיום תפקידה בצה״ל והסמכתה כעורכת דין, וכשהיא רק בת 30, פתחה פרץ משרד משלה המתמחה בנזקי גוף, הוצאה לפועל, פשיטות רגל ונדל״ן. ״הייתי בטוחה בעצמי וביכולותיי, ובזכות עבודה קשה נבחרתי להיות אחת מהנשים המשפיעות באזור הדרום.״
המאבק למען המשקים החקלאיים
לאורך השנים, פנו לפרץ בעלי משקים שהתמודדו מול בעיות משפטיות רבות: ״כבת מושב, ראיתי לנגד עיניי את המצוקה של בעלי המשקים והחקלאים. במשך שנים רבות המדינה נמנעה מלעדכן את החקיקה הארכאית בנושא קרקעות חקלאיות ואגודות שיתופיות. כך למשל, בעל זכויות במקרקעין אינו רשאי לעשות שימוש בשטח שאינו למטרות חקלאיות.״
לנוכח המצב החקיקתי כיום, הבינה פרץ כי הדרך לסייע לבעלי המשקים והחקלאים צריכה לעבור דרך שינוי החקיקה בכנסת. היא הצטרפה כמספר 2 למפלגת ״צומת״ שרצה לכנסת בבחירות ספטמבר 2019, ויצאה למאבק למען החקלאים ובעלי המשקים. במסגרת פעילותה הפוליטית, העלתה למודעות הציבורית את הצורך בביטול ״חוק קמיניץ״ – חוק שמחמיר את הענישה על עבירות תכנון ובנייה: ״החוק לא מידתי ולכל הפחות יש צורך במתן תקופת הסתגלות לפני הטלת הקנסות הכבדים״.
בנוסף לכך, פרץ נלחמת נגד הפקעת קרקעות והסרת המגבלות על מכסת העובדים הזרים במסגרת עמותת ״קמה״.
בעקבות המאבק שלה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וחברי כנסת ושרים כדוגמת איילת שקד ועמיר פרץ, הבטיחו כי יביאו לשינוי המצב.
״המקוואות בישראל מוזנחים וחייבים לעבור שינוי חזותי״
לאחר שנאבקה למען החקלאים ובעלי המשקים, החליטה פרץ להיאבק למען נשים הטובלות במקווה.
בימים אלו, פרץ משמשת כמנכל״ית עמותת ״אהבה לתהילה״ – עמותה חדשה שחרטה על דגלה להביא לשינוי הנראות האסתטית של המקוואות ברחבי הארץ: ״כמו כל יהודיה, לפני שהתחתנתי טבלתי במקווה. התחברתי לקדושה והטוהרה שמלווה את הטבילה. לצערי, לאורך השנים נחשפתי למקוואות שהיו מוזנחים לחלוטין. האירוניה היא שהטבילה נועדה לנקות ולטהר את האישה, בעוד שהמקוואות מלוכלכים ומותירים תחושה לא נעימה.״
העמותה קמה בעקבות מחקר שעשתה מיכל סלע בנושא המקוואות, פרץ-גלם החליטה לחבור למיכל ולהקים איתה ועם אבי גואטה את עמותת ״אהבה תהילה״ בעקבות פנייה של בלנית מאחד המקוואות שבאזור הדרום: ״היא סיפרה לי שנשים רבות בוחרות לעזוב את המקווה בגלל רמת האסתטיות הירודה שלו. החלטתי לעזור לה לקדם את הנושא למען נשים דתיות וחילוניות כאחד.״
זכרתי שמיכל עיצבה את אחד המקוואות היפים ביותר שראיתי במקסיקו ומיד פניתי אליה.
״אנו רוצים להנגיש את המקוואות לכל הנשים בישראל. אני מאמינה כי שיפוץ המקוואות ובניית מקוואות חדשים ונגישים גם לנשים נכות יעודדו יותר ויותר נשים לטבול במקווה. כך כולן יוכלו ליהנות ממצוות טהרת המשפחה, שתורמת לבריאות ולתחושת הערך העצמי שלנו כנשים. המטרה שלנו היא להפוך את המקווה למקום נעים שכיף להגיע אליו.״
📸 אבי רוקח
