עניינו של חג השבועות, זמן מתן תורתנו הקדושה הוא לא רק עצם לימוד התורה שניתנה לישראל או ציווי המצוות, היות וכבר החל מזמן אבותינו אברהם, יצחק ויעקב ועוד קודם לכן ב'ישיבת – שם ועבר' למדו תורה. גם קיום מצוות היה על ידי האבות ובטח על ידי בני ישראל שממש לפני מתן תורה הצטוו – עוד בהיותם במצרים – על ברית מילה והקרבת קרבן פסח ובהמשך על מצוות שבת ועוד.
חידושו של מתן תורה היה בכוח המיוחד שניתן לעם ישראל לחבר עולמות של "רוח" ו"חומר".
במעמד הר סיני קיבלנו את האפשרות הנפלאה שעל אף היותינו בעולם גשמי וחומרי, עולם שנתפס בצורה פיזית ומוחשית, עולם שעל פניו מנותק מכל מראה רוחני, קדוש ו"עליון" ובטח שמנותק ממושג "אלוקי" בהיותו עולם "תחתון" בכל המובנים, בכל זאת נוכל להאיר בו ולגלות בתוכו את העוצמה הרוחנית הקדושה והאלוקית הגבוהה ביותר.
לפני מתן תורה, העיסוק בתורה ובמצוות היה מנותק ומרומם מהעולם הגשמי ולא היה אפשרי לחבר ביניהם בשל היותם מובדלים. במתן תורה נוצרה האפשרות לפעול "חיבור" אמיתי של יכולת לקחת עור של בהמה ולהופכה לחפץ של קדושה כמו תפילין ומזוזה או לעסוק בעולם גשמי של צרכי הגוף וצרכי פרנסה ובהם ועל ידם לעבוד את השם יתברך.
בכל שנה מחדש, מתגלית עוצמה זו ב"זמן מתן תורה" – בחג השבועות וניתנת לנו שוב ההזדמנות לקבל את האנרגיות והכוחות לחיבורים הנפלאים האלו. הבה ננצלם כראוי!
ברכת שבת שלום וקבלת התורה מחדש בשמחה ובפנימיות.
הרב שניאור זלמן כהן,
חומת שמואל (הר חומה)
