היא העבירה מידע ביטחוני לסוכן חוץ – וזוכתה

פרקליטות המדינה ערערה על זיכויה של ישראלית שתקשרה עם סוכן חוץ

פרקליטות המדינה ערערה היום על זיכויה של אישה ישראלית שתקשרה עם סוכן חוץ, אך זוכתה מעבירת מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב. הפרקליטות טוענת שהיא הרשיעה אותה בטעות, ושהיא צריכה להיענש על מסירת מידע ביטחוני לסוכן איראני.

הפרשה החלה כאשר האישה, שהיא תושבת ירושלים, יצרה קשר עם פרופיל פייסבוק שהציג עצמו כמוסלמי איראני בשם "ראמבוד נמדר". לאחר שהקשר התפתח, "ראמבוד" החל לבקש ממנה מידע בעל אופי ביטחוני, כגון מיקום בסיסי צה"ל, מספר הטלפון של הרמטכ"ל ותמונות של בסיסים צבאיים.

הוא גם ביקש ממנה לצלם את תעודת הזהות שלה, להיכנס למשרד הפנים ולצלם את עבודת הפקידים, ואפילו להיכנס לשגרירות ארצות הברית ולצלם אותה מבפנים. ביקש מידע על סידורי האבטחה בקניון בחולון לרבות אופן חימושם של המאבטחים ונהלי הפתיחה באש, ועוד

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את האישה בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, אך זיכה אותה מעבירת מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שלא הוכח מעל לכל ספק סביר ש"ראמבוד" הוא אויב, וכי ייתכן שהוא מתחזה או סוכן של מדינה ידידותית.

 בהמשך לכך גזר בית המשפט המחוזי על המשיבה עונש של חודשיים וחצי מאסר בפועל – כמניין ימי מעצרה לצד עונש מאסר על תנאי.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, הגישה הבוקר ערעור על עצם זיכויה של הנאשמת מעבירת מסירת הידיעה לתועלת האויב

שקוף שהוא סוכן אויב ולא סתם חבר מוסלמי רגיל

עמדת הפרקליטות היא שהמסקנה בדבר היותו של "ראמבוד" אויב, היא בראש ובראשונה מסקנה המבוססת על ההגיון והשכל הישר, שהרי עצם העובדה ש"ראמבוד" העלה בקשות בעלות מאפיינים ביטחוניים בולטים, מלמד על מטרותיו ועל זהותו. גם העובדה שהנאשמת סירבה לחלק מן הבקשות של "ראמבוד" יש בה כדי להצביע כי העבירה ידיעות שעלולות להיות לתועלת האויב, למי שהיא עצמה האמינה שהוא אכן אויב.

מכאן שקביעות בית המשפט ,לפיהן לא הוכח ש"ראמבוד" הוא אויב, כיוון שייתכן שהוא "מתחזה סתם" או סוכן ביון של מדינה ידידותית, הן בגדר תיאוריות ערטילאיות שלא רק שאין להן אחיזה בראיות, כי אם כאלה אשר בבירור אינן מתיישבות עם עובדות המקרה.

כמו כן, הפרקליטות סבורה כי שגה בית המשפט כאשר ערך את האבחנה כי בין מי שפוגעים בביטחון המדינה מתוך רצון מכוון לבין מי שעושים זאת ממניעים אחרים, ובכלל זאת מצב רגשי, כלכלי ועוד, זאת בין היתר, מאחר ותוצאות הסכנה העולות מן המעשים אינן הופכות פחותות בהתאם למניע.

הפרקליטות מדגישה כי הגם שאינה מבקשת להחמיר בעונשה של הנאשמת, המקרה מציף תופעה חמורה בעלת השלכות רוחב ממשיות, של מאבק בניסיונות ריגול של מדינות אויב, ועל כן קיימת חשיבות עקרונית לעצם הגשת הערעור.

העבירה שעניינה מסירת ידיעה העשויה להיות לתועלת האויב היא מהעבירות החמורות הקבועות בספר החוקים, ולראיה, העונש הקבוע בצידה הוא של 15 שנות מאסר. איסוף מידע, בין היתר על דרך של טיפוח "אנשי קשר" בתוך ישראל ושימוש בהם כדי להגיע למידע נוסף ומקורות מידע נוספים, הם מאבני הבסיס לפעילותם של אותם גורמים עוינים.

הרשעתם של מי שהעבירו מידע לגורמים כאלה ואחרים בסוברם שהם אנשי אויב היא חלק מהמאבק בסכנת הריגול הרובצת לפתחה של מדינת ישראל, ומכאן שעצם הקביעה כי לא מדובר באויב, עשויה לפגוע במאבק רשויות הבטחון במאמצי הריגול של גורמים עוינים בישראל.

לאור האמור, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט לקבל את הערעור ולהרשיע את הנאשמת גם בעבירה של מסירת ידיעה לתועלת האויב שיוחסה לה, לצד עבירת מגע עם סוכן חוץ בה הורשעה זה מכבר.

מהפרקליטות נמסר כי:

"הפרשה שלפנינו מלמדת על הקלות הבלתי נסבלת שבשימוש ברשתות החברתיות לשם גיוס אנשים בישראל לטובת קידום האינטרסים של אויבינו, ושל העברת מידע לאותם גורמים. יתרה מכך, הפרשה מלמדת על הקלות שבהפלתם ברשת דווקא של אותם אנשים שהם "אנשים רגילים", אשר עשויים, בעקבות הפעלת מנופי השפעה מתאימים, להתפתות לפעול ביודעין באופן הפוגע בביטחון המדינה.

"קהל היעד" של עבירות של מגע עם סוכן חוץ, או של מסירת ידיעות לאויב הוא כלל הציבור בישראל – אזרחיה, תושביה וכלל הנמצאים בה, אשר נועדו להזהיר וכן להרתיע, מפני עצם קיום מגע עם האויב וכן מפני העברת מידע אליו. מטרות אלה מושגות בין היתר על דרך של הכתמה ברישום פלילי בעבירת בטחון חמורה והטלת סנקציה על מי שעשו כן".