יצירת המופת “קומא, מי עפצים וקנקנתום” מציבה מחדש את זהות האמנותית והיהודית של דור צעיר
במהלך אירוע הנעילה ביום רביעי 22.10.2025 (18:00 עד 21:00) במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, תופסק מן התצוגה התערוכה ״קומא, מי עפצים וקנקנתום״, שיצר האמן הצעיר והלוחם סמ״ר איתן רוזנצוויג ז״ל (2002 – 2023). עבודתו, שהוצגה מעל שנה וחצי וזכתה להדים משמעותיים, מהווה מפגש נדיר בין אמנות חזותית, זהות יהודית וזיכרון לאומי.
במקביל להתארכות המועד בהרשמת הזכאים לתוכנית “דירה בהנחה”, מבקש המוזיאון בו זמנית להאריך את משך ההצגה של התערוכה אף כשהזמן מהווה פרמטר קריטי במסע הזיכרון.
אמנות כזכרון, בתוכנית:
דברי פתיחה: עוזי רוזנצוויג, אביו של איתן
הרצאות מפי: פורת סלומון, אוצר התערוכה, "קומא התנער: היצירה של איתן פוגשת את הקהל"
ד"ר אמיתי מנדלסון אוצר בכיר לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים: "הקו של איתן"
הקרנת הסרט: "לא בבית ספרנו": המתעד את סיפורן של אימהות ששכלו את בניהן במלחמת חרבות ברזל והשתתפו בקבוצת וידאו-תרפיה של בית הספר הגבוה לקולנוע "מעלה" בירושלים.
לאחריו: פאנל בהנחיית נטע אריאל, מנהלת בית הספר לקולנוע ׳מעלה׳ ו מרים הודיה שמחון ובהשתתפות חגית רוזנצוויג – אימו של איתן, ריקי ברקוביץ, צורית פניגשטיין וגילה ויזל המופיעות בסרט.
הסרט "לא בבית ספרנו"
הסרט מספר את סיפורן של אימהות שכולות אשר שקלו את בניהן במלחמת חרבות ברזל ומשתתפות בקבוצת וידאו תרפיה. המרכז לוידאותרפיה של בית הספר הגבוה לקולנוע "מעלה" בירושלים, פועל למעלה מ-20 שנים ופיתח גישה ייחודית לטיפול קבוצתי באמצעות המצלמה ושפת הקולנוע.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נפתחו שתי קבוצות וידאותרפיה של אמהות שכולות.
לאחר הקרנת הסרט יתקיים פאנל בהשתתפות במאית הסרט והאימהות השכולות אשר כתבו ומשתתפות בסרט, ביניהן חגית רוזנצוויג אמו של איתן רוזנצוויג ז"ל.
התערוכה: מסע של “בין זמנים”
ד"ר ריסה לויט, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא ירושלים: "לנעול את תערוכת "קומא" עם הסרט "לא בבית ספרנו" הרגיש טבעי ונכון, כי אין דרך עוצמתית ומרגשת יותר לעטוף את המסע מאשר בקולן של האימהות, שחגית אמו של איתן רוזנצוייג ז"ל חלק מהקבוצה.
הסרט מביא את כאב השכול באופן חווייתי, כן ונוגע, והוא מהדהד את הרוח האנושית שמצליחה לגעת בתקווה גם מתוך השבר.
באותו אופן, כשנחשפתי לסיפורו האישי של איתן רוזנצווייג וליצירתו 'קומא', הרגשתי שעבודתו חיה ופועמת. היה לי ברור שזהו סיפור שראוי להדהד במוזיאון שמחבר בין עבר לעתיד, בין עמים לתרבויות, ונותן מקום גם לקול האישי והעכשווי של היוצר הישראלי".
טכניקה ופרשנות
המגילה באורך 3.6 מטרים חוקרת את הלא-מודע הקולקטיבי היהודי, בהשראת רעיונותיו של הפילוסוף יונג, המצויירת בסגנון זרם התודעה, ללא תכנון מוקדם.
היצירה מתחילה בפרשת "לך לך" ועוברת דרך חורבן בית המקדש ועד הגאולה. בתחילה ביקש רוזנצווייג ז"ל לעשות שימוש בדיו של תורה המשמש סופרי סת"ם לכתיבת טקסטים מקודשים ביהדות, אך לבסוף השתמש בדיו רגיל.
בטכניקה מורכבת ותובעני, רישום בדיו באמצעות ציפורן על בד. היצירה היא ביטוי עוצמתי של זהות וזיכרון יהודי, בחירת אופן הביצוע ושם היצירה שניתן על ידי האמן מבטאים את שאיפתו ליצור ספר תורה חזותי ולאתגר בכך את התפיסה לפיה, ליהדות חסר מימד אסתטי.
בעבודה זו הביא רוזנצווייג ז"ל לידי ביטוי את היופי החזותי הטמון במסורת היהודית, ויצר בכך אמירה משמעותית אודות המורשת האמנותית העשירה של היהדות.
בתוך אווירת ירושלים הרגישה שבין תרבות לשגרה, העיר חוותה מקרים פחות שנרצה לזכור, כמו במקרה שפורסם היום על האלימות בשכונת נווה יעקב, שם תקף נוסע נהג מונית ונעצר על ידי המשטרה לאחר מרדף עם בקבוק שבור.
״קומא״ אינה רק תערוכה, היא מסע דקדקני בין כתב, קנבס ופוליטיקה, בין אב לשכול, בין עבר לעתיד. דרך היוצר שאיבדנו מוקדם מדי, האמנות מחברת אותנו מחדש למהות של הזהות היהודית-ישראלית. ביום הנעילה, צפויה הצגה ובהתאם גם סגירה של פרק, אך גם פתיחה להזדהות, לשיתוף ולחשיבה מחודשת על מה שהאמנות יכולה לעשות כאן ועכשיו במרחב הציבורי.





