חמישה אומנים, מתנדבות ומתנדבים בגן הבוטני, לוקחים חלק בתערוכה הקבוצתית החדשה 'זמן גן', שנפתחה השבוע בגן הבוטני גבעת רם בירושלים.
אוהבי הטבע ומבקרי הגן הבוטני יודעים כי בגן אין רגע הדומה למשנהו. לעולם לא נוכל לבקר באותו גן פעמיים. בטבע תנועה והשתנות. אם נלחץ על הכפתור ונתעד את הרגע, כמו שרואים בצילומים וביצירות בתערוכה, ייתכן שמשהו מסוים יקפא בזמן אך מעצם המבט על התצלום מולנו, המציג תנועה, התנועה ממשיכה בתוכנו.
התערוכה 'זמן בגן', בהשתתפות מאיר חיון, יהודית מרקוס, רוני גת, מרנה שוורץ קרול ומיכל ביין, כוללת עבודות ויצירות של מתנדבי הגן המגיעים להתנדב בגן הבוטני מספר פעמים בשבוע מזה שנים ועוסקים בפעילות הקשורה לטבע ולצמחיה.
העבודות בתערוכה כוללות פסלי ברונזה, ציורים וצילומים שרובם עוסקים בחיבור של האדם אל הטבע ובהנאה שהטבע מסב לנו.
מירב שנפ אוצרת התערוכה מספרת: "התערוכה נולדה מהצורך של המתנדבים/ות להעביר את תחושותיהם והרגשתם מהטבע והפעילות בגן לקהל הרחב. בחלק מהעבודות הגן נראה באופן ישיר, בעבודות אחרות הוא מופיע בתוך החומר ובחלקן מסתתר בתהליך היצירה או במחשבה הפנטסטית. בכולן תנועת הזמן, בין אם בעץ המגולף, על הנייר שעליו מודפס התצלום, בפיסות משחקי פלסטיק שנשכחו בגן, על פסל ברונזה או על נחושת רקועה. אני מזמינה את המבקרים לבקר בתערוכה ולראות את הגן מנקודת המבט של אלו המעניקים לו מזמנם, מרצם וליבם ולחוות מהו 'זמן גן' עבורם".
תום עמית מנכ"ל הגן הבוטני: "מתנדבי ומתנדבות הגן הבוטני הם חלק בלתי נפרד מהגן מזה שנים ארוכות. בסיס תכנית ההתנדבות היא קבוצת אנשים המגיעים לגן פעם או פעמיים בשבוע. תכנית ההתנדבות כוללת פעילויות קהילתיות, חברה ומסגרת המאפשרת להם לצאת מהבית להתאוורר לעסוק במה שהם אוהבים. בתקופה זו בה בני הגיל השלישי ומעלה מסתגרים בבית בשל הקורונה, אצלנו הם מקבלים את האפשרות לעסוק במה שהם אוהבים בקהילה קטנה ששומרת עליהם".
מרנה שוורץ קרול
מרנה מתנדבת בגן מזה שלוש שנים בטיפוח החלקות השונות. מרנה עוסקת בצורפות, תוך חיבור מיוחד לחפצי יודאיקה. גוף העבודות היפהפה והמסקרן שהיא מציגה בתערוכה מורכב מ-15 פיסות נחושה רקועה בשיטת chasing and repousse, רגע לפני שהן הופכות לעיטורי קופסאות אתרוגים מהודרות. הטבע מופיע בכל עבודות הצורפות של מרנה, ומשתקפים בהן רגעי התבוננות והשראה. עבודת הריקוע, בדומה לפיסול, בוראת ומחלצת צורה מתוך החומר. בעבודותיה מציגה מרנה אסתטיקה מרהיבה על פלטות נחושת, בחיתוכים לא סימטריים, האופייניים ל"עבודה בתהליך", המודגשים על הקיר הלבן והחלק. העבודות מציתות את דמיוננו ולוקחות אותנו למחוזות היסטוריים וטקסיים.
רוני גת
רוני הגיעה לגן לפני 11 שנה, והיא אוספת זרעים בגן. איסוף הזרעים הוא עבודה חשובה, שמאפשרת לגן להתקיים כמערכת מקיימת, המזינה את עצמה, ולהיות בקשרי החלפת זרעים עם עשרות גנים בוטניים ברחבי העולם. בתערוכה, רוני מציגה בית מיניאטורי שעשוי כולו מחומרים ממוחזרים, לצד חומרים מהטבע בגן. הכול התחיל בשיטוט ברחבי הגן, בעת שרוני גילתה ואספה רסיסים של משחקי פלסטיק שנשכחו כאן. במשך שנה וחצי אספה רוני עוד ועוד חומרים, עד שהתעוררה השאלה: מה לעשות עם כל זה? וכך נולד הבית. אל תוך הבית המיניאטורי הזה תוכלו להציץ מהחלון, מהדלת או מהמרפסת, ולגלות ענפים, פירות אקליפטוס, חלקי לגו זנוחים, פסולת פלסטיק וחומרים נוספים, שבמקום להישלח לאשפה קיבלו כאן חיים חדשים ופנטסטיים.
מיכל ביין
מיכל מתנדבת בגן למעלה מ-15 שנה, ותחום עיסוקה בגן הוא תיעוד פריחות. מדי שבוע רושמת מיכל בטבלת אקסל מה פורח בגן, כך חודש אחר חודש, שנה אחר שנה. בתערוכה מציגה מיכל דווקא את מה שלא ניתן לתעד בגן, אך עבורה מהווה את החיבור איתו. הגן מזכיר למיכל את החורשה הסמוכה לביתה, שם חיה אוכלוסייה של הצבי הישראלי. פסל הצבי, מעשה ידיה, ניצב בפתח התערוכה ומקבל את פני המבקרים. רבים מפסליה של מיכל עשויים מברונזה ורבים מהם הם דמויות של חיות; ממציאות קרובה או רחוקה, מעולם הפנטזיה או שילוב של השניים, ואת כולם היא מפסלת מהדמיון, ללא תמונה או אובייקט חי. עבודותיה של מיכל מייצרות עולם השזור בחוט של דמיון ומציאות, המאפשר לצבי, לבעלי הכנף ולדרקון, להתקיים פה לרגע.
יהודית מרקוס
יהודית מתנדבת בגן מעל 40 שנה, ובתקופה זו עסקה בשלל תחומי התנדבות. מה שתמיד היה שם הוא הצילום, או ה"תיעוד", כהגדרתה. אהבתה של יהודית את הגן והחיבור העמוק אליו מזינים את הכמיהה לתעד את השינויים החלים בו במהלך השנים, את יופיו וייחודו, את עובדי הגן ומבקריו. ליהודית אלפי תצלומים מרהיבים, שיכולים להרכיב תערוכות רבות. בתערוכה זו מוצגת סדרה של שמונה תצלומים, שאינם רק מרהיבים ביופיים, אלא גם חושפים את הרגישות, הסקרנות והפליאה של מי שלוחצת על כפתור המצלמה. בעבודותיה תיעדה יהודית שמונה רגעים של התמתחות והתעוררות, רגעים מהקצוות של הזמן, רגעים של לפני פתיחה או אחרי הסגירה, רגעים לפני פריחה או של קרן שמש אחרי סערה.
מאיר חיון
מאיר הגיע לגן לפני כ-17 שנה ומתנדב בטרסת הגיאופיטים. את דרכו האומנותית הוא התחיל בציור, ואז המשיך לתחומים נוספים, ביניהם פיסול. החומר העיקרי שאיתו מאיר עובד הוא עץ. בכל עבודותיו אפשר להבחין במבטו החוקר, שבאופן פואטי להפליא מאיר רגעים ייחודיים דרך פיסול, שירה, רישומים ועבודת וידאו, המזמינה את הצופה להרכיב אוזניות ולצלול באינטימיות אל המים העמוקים שבגן. בגוף עבודות העץ ניתן לראות שורשים, קליפות וגזעים, שטופלו ביד אוהבת, המכירה ביופי הגלום בהם מעצם היותם. כל אלמנט מהטבע שנאסף על ידי מאיר, קודם כל נח בצד, כדי שיוכל "להירגע מהלקיחה", וכדי שמאיר יוכל להיחשף לפלא הטבעי הקיים בו.
הכניסה לגן כרוכה ברכישת כרטיס
